|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
רוטמן. מ-5 ל-7 שנים [צילום: דוברות הכנסת]
|
|
|
עו"ד לא יחויבו עוד ליידע לקוחות לפני השמדת חומר
|
|
ועדת החוקה אישרה את הכנת הצעת החוק להקלה בכללי עורכי הדין לשמירת חומר ארכיוני של לקוחותיהם ● היו"ר קבע כי ביחס למקרקעין חובת השמירה תעמוד על 25 שנים באופן גורף בישראל או "באזור" כדי שלא לייצר הבדל ביחס למקרקעין ביהודה ושומרון ● רוטמן: "הצעת החוק תוזיל עלויות ותסיר חובות ביורוקרטיות ורגולטוריות שמסרבלות ומייקרות את השירות המשפטי"
|
|
ועדת החוקה אישרה (יום ב', 12.2.24) לקריאות שניה ושלישית את הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 42) (שמירת חומר ארכיוני בידי עורך דין), התשפ"ד-2024.
כללי לשכת עורכי הדין שהותקנו מכוח חוק לשכת עוה"ד, מטילים על עורכי הדין חובה לשמור על החומר הארכיוני, כברירת מחדל, במשך 5 שנים, ומטילים נטל ביחס לחובתם שלא לבער חומר ארכיוני מבלי להודיע מראש בדואר רשום ללקוח, גם שנים רבות לאחר סיום הטיפול בעניינו, לצורך מתן הזדמנות ללקוח לבוא ולקבל את החומר או להעתיקו.
|
|
|
|
|
|
כעת מוצע להאריך את מספר השנים שעל עורך הדין לשמור כברירת מחדל את החומר הארכיוני שברשותו, שנצבר אגב הטיפול בתיק מ-5 ל-7 שנים, אך לצד זאת לבטל את החובה המוטלת היום על עורכי הדין לפי הכללים, להציע בסוף תקופת השמירה ללקוח או ליורשיו, במכתב רשום, לקבל את החומר בחזרה, להעתיקו או לצלמו, בטרם יבערו את החומר. תחילת החוק נקבעה לשנה מיום פרסומו. יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן הסיר מהצעת החוק הממשלתית את חובת יידוע הלקוחות טרם כניסת החוק לתוקף, למעט לגבי לקוחות פעילים שטרם הסתיים הטיפול בעניינם, לגביהם תחול חובת היידוע כך שעורך הדין יידע את לקוחו לגבי חובותיו לפי החוק ואת האפשרויות שיש לפניו לשמירה על החומר או העתקתו כרצונו לפני מועד כניסת החוק לתוקף. "חובת יידוע ספציפית היא נטל ביורוקרטי והיא פתח לתביעות ולכן היא לא תהיה בחוק למעט לגבי לקוחות פעילים. זו לא דרך המלך. אם עו"ד לא פעל כך - יחול עליו הדין הישן, ערב כניסת החוק לתוקף שזו סנקציה משמעותית". בנוגע ל מקרקעין אמר: "אנחנו בכל מקרה מקלים על כולם, נכתוב בנוגע למקרקעין 25 שנים באופן גורף, בישראל או באזור, אלא אם יש הסכמה אחרת. לפי הדין הישראלי - 'מקרקעין' הוא רק בישראל ולכן יש להוסיף במפורש 'בישראל או באזור' כדי שלא יהיה הבדל ביחס למקרקעין ביהודה ושומרון. עלתה טענה שיש דברים שמוסדרים בדין ישן שאינו דרך חוק המקרקעין, אך דווקא שם החומר נדרש יותר". עו״ד רונן כהן צמח, מנכ"ל חברת ארכיביון, יו"ר ארגון חברות הארכיב באיגוד לשכות המסחר: "אנחנו משמשים אלפי משרדי עורכי דין קטנים, שמירת התיקים היא נכס ולא נטל, ואפשר לעשות סקר קטן שיראה זאת. "בנוגע למקרקעין - יש סתירה בין התקנה הדומה בחוק ההתיישנות. רישום בטאבו לוקח 25 שנה. אנחנו נתקלים במקרים בהם גם אחרי 9 שנים ניתן לתבוע קבלן ואם לא ישמרו את החומר לא יהיה ניתן לתבוע. כמו-כן, תיקי רווחה צריך לשמור 25 שנה וגם תיקים רפואיים, צוואות פרצלציה ודברים סטטוטוריים". עו״ד אפרים קציר: "העברת הנטל לשמירת המסמכים לעוה"ד לא ראויה ולא נכונה. אנחנו אנשים פרטיים שנותנים שירות. בחוק הנוטריונים על המדינה להקים את הארכיון, דבר שלא נעשה עד היום. הוגשה עתירה לבג״ץ בנושא וזה נתקע שם. הניסיון של המדינה להעביר את האחריות לגורמים פרטיים במקרה הזה פחות מוצלח. משרד המשפטים צריך לנהל אצלו ארכיון דיגיטלי, מדובר בעלויות גבוהות עבור עורכי הדין".
|
|
| תאריך:
|
12/02/2024
|
|
|
עודכן:
|
12/02/2024
|
|
עידן יוסף
|
|
+דיסטל: מערכת החינוך הממלכתית גזלה ממני את הזהות שלי
|
|
09:37 13/02/24 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
סקר שהוצג בוועדת החינוך: 80% מההורים חושבים שבעקבות המלחמה יש צורך ללמוד יותר על מורשת העם היהודי ▪ יו"ר הוועדה: "יש פער ענק בין התוכניות של משרד החינוך לבין מה שקורה בשטח" ▪ ח"כ גלית דיסטל אטבריאן: "הילדים שלנו לא יודעים מה זה להיות יהודי. גדלים פה ילדים שחושבים שהיהדות שלהם זה לאכול פיצה"
|
|
|
|
|
|
דיסטל. "היהדות היא יהלום שאנחנו יושבים עליו וקוברים אותו" [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
|
|
|
|
+חוק הבוררות המסחרית הבינלאומית אושר סופית במליאה
|
|
21:48 12/02/24 | עידן יוסף |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הבוררות המסחרית הבינלאומית, התשפ"ד-2024. בהצעה תמכו 13 חברי כנסת, ללא מתנגדים או נמנעים.
הצעת החוק נועדה ליצור מסגרת משפטית וכללים לניהול הליכי בוררות מסחרית בינלאומית המבוססים על חוק המודל בעניין בוררות מסחרית בינלאומית שגיבשה ועדת האו"ם למשפט בינלאומי מסחרי (אונסיטרל), וצפויה לעודד שימוש בבוררות שמושבה בישראל כפתרון ליישוב סכסוכים מסחריים בינלאומיים.
ההצעה כוללת מספר הוראות הנבדלות מאלה המעוגנות בחוק הבוררות כיום, הנובעות מאופיה של בוררות מסחרית בינלאומית ומהפרקטיקה הקיימת בתחום. בין היתר, מוצע להרחיב, ביחס לחוק הבוררות, את סמכויות הבוררים ולהקנות להם סמכות הכרעה בשאלות שנוגעות לאופי ולהיקף סמכותם; להרחיב את סמכות הבוררים ביחס לסעדים זמניים, ולאפשר אכיפת צווים זמנים שיינתנו בבוררות בחו"ל.
בנוסף, בניגוד לחוק הבוררות, החוק המוצע נמנע במכוון מלהסדיר מספר עניינים ובהם אחריות הבורר ושכרו וכן קביעתן של ברירות מחדל ביחס לסדרי דין, שכן אלו מוסדרים לרוב בפרקטיקה.
|
|
|
|
|
|
|
+בקריאה ראשונה: חוק סיוע להורים לילדים עד גיל שלוש
|
|
21:46 12/02/24 | עידן יוסף |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק סיוע להורים לילדים עד גיל שלוש (תיקוני חקיקה), התשפ"ד-2024. בהצעה תמכו 14 חברי כנסת, ללא מתנגדים או נמנעים, והיא תועבר לדיון בוועדת הכספים. מוצע בה לקבוע מענק מיוחד להורים עובדים שהכנסתם נמוכה, שהם הורים לילדים שטרם מלאו להם שלוש שנים, וכן לקבוע כי בחישוב המס של יחיד תושב ישראל שהוא הורה לילד מגיל לידה עד גיל שלוש, יובאו בחשבון שש נקודות זיכוי נוספות בסך הכול, בשל כל ילד כאמור. לפי המוצע, חלוקת נקודות הזיכוי תיעשה כך שבשנת הלידה ובשנה שבה מלאו לילד שלוש שנים תינתן נקודת זיכוי אחת נוספת בכל שנה, ובשנים שבהן מלאו לילד שנה ושנתיים - יהיה ההורה זכאי לשתי נקודות זיכוי נוספות. שר הרווחה והביטחון החברתי, יעקב מרגי: "זו שעה גדולה לממשלה כאשר מדברים על סיוע למעמד הביניים ועל סיוע להורים לילדים עד גיל 3. לעיתים שני ההורים יוצאים לעבודה ועדיין לא יכולים לומר שנשארת להם הכנסה פנויה. מדובר פה על 6 נקודות זיכוי לכל מפרנס. זו בשורה שתביא להקלה משמעותית בעול עבור מעמד הביניים".
|
|
|
|
|
|
|
+הכנסת אישרה את פיצול סעיפי התקציב
|
|
21:45 12/02/24 | עידן יוסף |
מליאת הכנסת אישרה את החלטת ועדת הכנסת בדבר חלוקה ופיצול הצעת חוק התוכנית המאזנת (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2024), התשפ"ד-2024 ובדבר קביעת הוועדות המוסמכות לדון בה. 6 חברי כנסת תמכו באישור ההחלטה, אל מול מתנגד אחד.
|
|
|
|
|
|
|
+החוק לסגירת אלג'זירה אושר בקריאה ראשונה
|
|
18:45 12/02/24 | עידן יוסף |
![]()
בקריאה ראשונה: סמכויות שר התקשורת לפי תקנות שעת החירום בעניין מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה יעוגנו בהוראת שעה. בין הסמכויות: להורות על סגירת משרדים של ערוץ תקשורת זר הנמצאים בשטח ישראל ולהורות על הגבלת גישה לאתר אינטרנט של ערוץ זר
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ד-2024. בהצעה, המכונה "חוק אלג'זירה", תמכו 25 חברי כנסת, אל מול 4 מתנגדים, והיא תועבר לדיון בוועדת החוץ והביטחון.
מוצע בה להקנות, בחקיקה ראשית, סמכות לשר התקשורת, כשר האמון על תחום השידורים ועל תחום הטלקום, להורות לספק תכנים על הפסקת שידור של ערוץ זר, להורות על סגירת משרדים של ערוץ זר הנמצאים בשטח ישראל; להורות על תפיסת מכשיר המשמש לאספקת תכנים, למעט מכשיר שהוא ציוד קצה רט"ן המשמש לשימוש אישי. עוד מוצע לאפשר לשר להורות על הסרת אתר האינטרנט של ערוץ כאמור, אם השרת שעליו מאוחסן אתר האינטרנט נמצא בישראל או שהוא בשליטת אדם הנמצא בישראל או בשליטת תאגיד הרשום בישראל, או לחילופין על הגבלת גישה לאתר אינטרנט של ערוץ כאמור.
על פי ההצעה, תנאי להפעלת סמכות שר התקשורת הוא קביעה של שר הביטחון כי שוכנע ששידוריו של ערוץ זר המשדר בישראל פוגעים באופן ממשי בביטחון המדינה. כמו כן, על הסמכות להיות מופעלת בהסכמת שר הביטחון ובכפוף לאישור ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי, וזאת לאחר שיוצגו לפני שרי הביטחון והתקשורת ולפני ועדת השרים חוות דעת מקצועיות מטעם גורמי הביטחון המתייחסות לתשתית העובדתית לצורך מתן ההוראה בשל פגיעה ממשית בביטחון המדינה.
|
|
|
|
|
|
+אושר לקריאות 3-2 הצ"ח להקלה בכללי עורכי הדין לשמירת חומר ארכיוני
|
|
15:22 12/02/24 | מירב ארד |
ועדת החוקה אישרה (יום ב', 12.2.24) לקריאות שניה ושלישית את הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 42) (שמירת חומר ארכיוני בידי עורך דין), התשפ"ד-2024. מוצע להאריך את מספר השנים שעל עוה"ד לשמור כברירת מחדל את החומר הארכיוני שברשותו, שנצבר אגב הטיפול בתיק מ-5 ל-7 שנים, אך לצד זאת לבטל את החובה המוטלת היום על עורכי הדין לפי הכללים, להציע בסוף תקופת השמירה ללקוח או ליורשיו, במכתב רשום, לקבל את החומר בחזרה, להעתיקו או לצלמו, בטרם יבערו את החומר. תחילת החוק נקבעה לשנה מיום פרסומו.
|
|
|
|
|
|
|
עו"ד לא יחויבו עוד ליידע לקוחות לפני השמדת חומר
|
|
ועדת הכלכלה קיימה |(יום ב', 12.2.24) ישיבה שדנה בנבחרת הדירקטורים והשפעתה על החברות הממשלתיות. כבר בפתח הדיון הציג היו"ר ביתן נתונים סטטיסטים על חברי הנבחרת, לפיהם מתוך 1,400 רק מאה הם תושבי הפריפריה החברתית והגאוגרפית, מתוכם רק 35 ביישובים מאשכולות סוציו-אקונומי 1 עד 4. בתום הדיון דרש היו"ר ביטן מרשות החברות למצוא דרך לתקן זאת ולדווח לוועדה תוך חודש.
|
|
|
|
|
בוועדת הבריאות של הכנסת התגלעה (יום ב', 12.2.24) מחלוקת חריפה בין משרדי הבריאות והחקלאות, האם לאמץ תקנות אירופיות מחמירות בעניין חומרי הדברה כדי לאפשר יבוא אליהם - או להתאימן לאקלים הייחודי הישראלי. משרד הבריאות ביקש בדיון, לדחות בתשעה חודשים את ההחלת הוראות הייצור האירופיות על מוצרים ישראלים בעניין זה. יו"ר הוועדה ח"כ יוני משריקי הדגיש את הערך משמעותי והחשוב לחקלאות והתעשיה הישראלים לצד בריאות הציבור וקרא לשני המשרדים לגבש עמדה משותפת ומוסכמת בתוך מספר שבועות.
|
|
|
|
|
ועדת הכלכלה המשיכה (11.2.24) את הדיון שעסק בהתמודדות עסקים קטנים של משרתי המילואים. היו"ר דוד ביטן אמר שמדובר בדיון המשך וציין כי דווח לו שהבעיה נפתרה, כך שהמשרתים במילואים ובני זוגם שהם עצמאים יקבלו פיצוי מלא. עד דצמבר רשות המיסים תיתן את הפיצוי, ומינואר דרך משרד הביטחון. ביטן ביקש שתהיה גם ועדת חריגים, שתטפל במקרים של אנשים שנופלים בין הכסאות.
|
|
|
|
|
הוועדה לענייני הצעירים בכנסת, שבה ודנה השבוע (יום ה', 10.2.24) בתנאי ההעסקה הקשים והמאכזבים במסגרות לנוער בסיכון.
|
|
|
|
|
ועדת הכלכלה ממשיכה להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית בנושא הפרות תעבורה מנהליות. ההצעה נועדה להפוך חלק מעבירות התעבורה שמוגדרות היום כעבירות קנס ו"ברירת משפט", הנחשבות פליליות, ל"הפרות תעבורה" שיטופלו במישור המנהלי, וכן להסמיך את שר המשפטים להקים בית דין מנהלי לתעבורה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
איתמר לוין
ע"פ 77/64, הירש ברנבלט נגד היועץ המשפטי לממשלה. השופטים יצחק אולשן, משה לנדוי וחיים כהן. 1 במאי 1964
|
|
|
|
|
יצחק בריק
הרצי הלוי הוא אחד מהרמטכ"לים המאכזבים ביותר מאז קום המדינה. כישלונו של כרמטכ"ל ניכר הן בהכנת הצבא למלחמה, הן בניהול המלחמה והן בפגיעה אנושה בערכיות ובמוסר ובקוד האתי של הצבא שעליו ...
|
|
|
|
|
מירב ארד
בצל מלחמת 'חרבות ברזל', אזרחי ישראל יחגגו את יום העצמאות ה-76. קרן קימת לישראל והמוס"ל מציגים: אלו הם הפארקים המומלצים ביותר לעל האש בחיק הטבע ואלו הם הנחיות הבטיחות שכל הורה חייב ...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
