קרן פייר, השותפה בחברת שובל-גרופמן נדל"ן, טוענת, כי החברה מפרה פסקי דין ואינה מעבירה לה מסמכים הקשורים לשותפות ביניהן. הקרן מבקשת (25.2.24) לאכוף על החברה לקיים פסקי דין אלו.
קרן פייר רשומה באיי הבתולה הבריטיים ואורגנה בידי חברת סטונהייג'-פלמינג; הקרן אומרת שהיא השקיעה 12 מיליון דולר בשותפות עם החברה.
זלמן שובל היה שגריר ישראל בארה"ב ו
שלמה גרופמן היה מנכ"ל אפריקה-ישראל. החברה המשותפת בנתה מאות יחידות דיור, לרוב יוקרתיות, בתל אביב, בגוש-דן ובאשדוד.
הקרן אומרת כי בעקבות השקעתה בשובל-גרופמן בשנת 2005, היא קיבלה מעמד של שותף מוגבל בקרן המוגבלת פייר 2. ההסכם בין הצדדים מקנה לכל אחד מהם את הזכות לעיין במסמכי השותפות, והסכמי המשך עיגנו זכות זאת שלה. ביוני 2019 ביקשה הקרן לתאם מועד לעיון במסמכי השותפות, היא נדחתה ופנתה לבית המשפט המחוזי בתל אביב. בית המשפט קיבל את התביעה במלואה. בית המשפט העליון קרא לשובל-גרופמן לחדול ממה שכינה "משחקי המחבואים" עם הקרן, ובהסכמת הצדדים נקבע בדצמבר 2022 שכל המסמכים יועברו בתוך חודשיים לסטוהייג' שתשא בעלויות סבירות של העתקתם.
לטענת פייר, שובל-גרופמן אינה מקיימת את פסק הדין ואף מעלה דרישות שונות כתנאי לקיומו, כולל תשלום של 730,000 שקל תמורת העתקת המסמכים. הקרן ביקשה מבית המשפט העליון לכפות את מימוש פסק הדין בהליך של בזיון בית המשפט, אך בקשתה נדחתה. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד
אוהד רוזן וגל בריר, וטרם הוגש כתב הגנה.
לתביעה מצורף מכתב עורכי דינה של שובל-גרופמן ממארס אשתקד, ולפיו כל שהיא דורשת הוא חתימה של סטונהייג' על הצהרה לשמירת סודיות המסמכים. עוד צוין, כי מאחר שמדובר ב-200 ארגזי מסמכים - החברה עומדת על כך שסטונהייג' תממן את העתקת המסמכים. היא דחתה את בקשת הקרן לקבל עותקים של מסמכים דיגיטליים, בנימוק שהדבר חורג מן ההסכמה שקיבלה כאמור תוקף של פסק דין.
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
