ועדת המשנה לכוח אדם בצה"ל בראשות ח"כ חיים רמון מנסה לעשות מהפיכה בנושא שירות סדיר ומילואים בצה"ל. הוועדה הגישה (יום ג', 28.7.04) דוח סיכום ביניים על פעילותה בנושא זה.

השירות הסדיר

במסגרת עבודת המטה אשר הוכנה בצה"ל לבקשת הוועדה, נבחן מודל שירות סדיר לפיו יחול גיוס חובה לכלל בעלי שירות חובה למשך שנתיים בלבד.

בדומה למודל הקיים היום, בסוף שירות זה (לאחר שנתיים) יחליט הצבא, על-פי צרכיו המיקצועיים אילו מבין המשרתים ימשיכו לשנת סדיר שלישית בתנאי שכר מוגדל ואילו ישוחררו.

על-פי הנתונים שהוצגו לוועדה בין 10%-15% מכלל מסיימי שנת השירות השנייה (רובן ככולם שייכים למערכחם עורפיים ומנהליים) לא ימשיכו לשנה השלישית, ישוחררו מהשירות שלהם ויצאו לאזרחות - יכנסו למעגל הלימודים והעבודה.

במודל המוצע, יקבלו החיילים המשרתים בשנה השלישית משכורת בשכר הממוצע במשק, אשר ישולם באופן דיפרנציאלי למערך הלוחם והמערך המנהלי: 3,500 ש"ח - לחייל קרבי, 3,000 ש"ח לחייל תומך לחימה ו-2,500 ש"ל לחייל בעורף.

כמו-כן הוועדה קראה לשים קץ למענקי השחרור שמקבלים חיילים בתום שירותם הצבאי. לאור זאת הוחלט לעגן את כל המענקים של כל המקורות הכספיים תחת קורת גג אחת ואלו ינתנו רק לחיילים המשרתים שנה שלישית בצה"ל.

ח"כ רמון מסביר: "עקרונות הוועדה הן, שהצבא לא מעסיק חיילים שהוא לא צריך. החיילים שאים חיוניים למערכת ישתחררו בתום שירות של שנתיים מבלי לבזבז שנה נוספת ואלו יתפנו לשוק העבודה או לרכישת השכלה. המודל יגביר את המוטיבציה בכך שאומרים לחייל אתה שונה, לא כמו 40% החיילים שלא מתגייסים או שמסיימים רק שנה שנייה".

עם זאת נמסר, כי למודל פער של כחצי מיליארד ש"ח במימונו וזאת לאחר הקיזוז עם התקציב מתוך חוק חיילים משוחררים. עם זאת נמסר, כי משרד האוצר מוכן להתדיין בנושא זה. מצה"ל נמסר לוועדה: "הנושא נמצא בדיונים מתקדמים בצה"ל. נבחן ברצינות את הנושא ועד 2004 העניין יסוכם ויוכרע".

יש לציין, כי הוועדה דנה ברפורמה בשירות כוח האדם הסדיר של צה"ל, בשל נתונים שהגיעו לידי הוועדה מאנשי כוח אדם בצה"ל לפיהם כ-40% מכלל הגברים היהודים בצה"ל אינם מתגייסים כלל (23%) או נושרים לפני תום השירות (17%), רובם במהלך שנת השירות הראשונה.

מתוך נתון זה עולה כי כ-10% מכל השנתון פטורים משירות מסיבה נפשית. כמו-כן, שיעור מקבלי הפטור מגיוס מכוח סעיף "תורתו אמונתו" נמצא בעלייה מתמדת לאורך השנים וצפוי לעלות גם בשנתוני הגיוס הבאים. 20% נוספים אינם משרתים או משתחררים לפני תום השירות מהסיבות של פטור רפואי, אזרחים הגרים בחו"ל, אי עמידה בתנאי סף גיוס, בעלי רישום פלילי ועוד [ראו קישורים].

"תמונת מצב זו מצביעה על כך שמודל "צבא העם" מתקיים באופן חלקי בלבד. מנקודת מוצא זו החלה הוועדה את עבודתה, מתוך חשש שבמידה והמגמה תמשך לא ירחק היום בו אחוז הלא משרתים יעבור אל מעל ל-50% ומצב זה עלול להביא, בראיית הוועדה, למשבר בשירות הסדיר בצה"ל, בדומה למשבר הקיים בשירות המילואים". כך לדברי ח"כ חיים רמון יו"ר ועדת המשנה.

שירות מילואים

במטרה להגביר את המוטיבציה של חיילי המילואים דנה הוועדה ברפורמה גם בנושא זה. הוועדה העלתה אפשרות שחיילי מילואים לא יבצעו פעילות למטרת שמירה ואבטחה, הגנת ישובים ותקני תגבור. "המטרה היא להביא ל-0 אחוז בכל אחד מהתחומים למשרתים במילואים", אומר ח"כ רמון.

על-פי הערכות, במתקני הכליאה ישרתו בין 0-10% חיילי מילואים בשנת 2006, אם השב"ס יקבל אחריות על כלא מגידו. "אנו מעוניינים שתעשה כל העבודה והשמירה מסביב בתי הכליאה על-ידי חברות פרטיות, את המגע הישיר עם העצורים יעשו החיילים. המטרה היא שלקראת 2006 לא יהיו חיילי מילואים "סוהרים".

גם בנושא הישובים מציין ח"כ רמון כי צה"ל משתדל מדי תקופה להוריד את מספר ימי המילואים, כאשר תושבי המקום יתפסו את מקום החיילים ויגנו את יישובם בשכר. בנושא תקני התגבור ציין ח"כ רמון כי שירות התעסוקה לא עושה מספיק כדי לדרבן אזרחים להיכנס לצה"ל ולעבוד בשכר. גם בנושא זה תפעל הוועדה, כאשר המטרה היא להגיע למצב שחייל מילואים ישרת רק לצרכי לחימה או תגבור לחימה.

יו"ר ועדת חוץ וביטחון של הכנסת, ח"כ יובל שטייניץ הוסיף כי ועדת המשנה פעלה גם להורדת ימי המילואים במקביל חוקקה חוק המחייב תגבמול מלא לחיילי מילואים קרביים מעל גיל 40. "מדצמבר 2004 לא יגויסו אנשי מילואים מעל גיל 40, למעט מקרים יוצאי דופן של עשרות בודדות של חיילים, ולא בבת אחת, ואלו יתוגמלו באופן פרטי".

על-פי הנתונים שהוצגו לוועדה כ-35% מפוטנציאל המשרתים במילואים מבצעים 75% מכלל הפעילות המבצעית. כמו-כן, נתונים אחרים מלמדים על פער הולך וגודל בשוויון בין המשרתים ביחידות המבצעות פעילות מבצעית לבין מערך תומכי הלחימה.