נגיד בנק ישראל, דוד קליין, מדגיש כי על פי החלטת הממשלה, שהתקבלה עם אישור התקציב ל-2004, הגירעון התקציבי לשנים 2005 עד 2010 לא יעלה על 3 אחוזי תוצר, כאשר שיעור הגידול בהוצאות הממשלה לא יעלה על אחוז אחד לשנה.
"מיגבלות אלה על התקציב דרושות כדי לתמוך בצמיחה מתמשכת של המשק באמצעות המגזר הפרטי. עמידה בהן תוריד לאורך זמן את היחס בין הוצאות הממשלה לבין התוצר, שהוא בין הגבוהים בעולם, ובכך תפנה מקורות לשימוש המגזר הפרטי.
כמו כן, העמידה במגבלות הנ"ל תאפשר הקטנה מתמשכת של נטל המיסים, תוך התמודדות יעילה בתחום זה עם מדינות אחרות המתחרות עימנו על כח אדם מקצועי והשקעות בתעשיות מתקדמות.
"העמידה במגבלות הנ"ל תגרום גם לירידת היחס שבין חוב הממשלה לתוצר, שאף הוא בין הגבוהים בעולם, ותתרום לשיפור הדירוג של המשק הישראלי ולעידוד ההשקעות הזרות בו.
"כמו כן, העמידה במגבלות תאפשר שיעורי ריבית נמוכים לטווח ארוך ולטווח קצר, ובכך תעודד השקעות; תקל על שמירת יציבות מחירים בריביות דומות למקובל במדינות מפותחות, ותספק בכך תשתית חיונית לצמיחה בת-קיימא. מדובר, איפא, בלב-ליבה של המדיניות הכלכלית", אומר קליין.
"משום כך ראוי להסיר סימני שאלה מסוימים, שיכולים לעלות מבחינה זו, לגבי אומדן המצרפים התקציביים המוצע ל-2005", אומר קליין.
אומדן ההכנסות ממיסים מוטה כלפי מעלה
אם ההאטה בגביית המיסים בחודשיים האחרונים איננה סטייה זמנית מהמגמה שהסתמנה בחמשת החודשים הראשונים של השנה, אומדן ההכנסות ממיסים ל-2005 נראה כרגע מוטה כלפי מעלה בסדר גודל של כחצי אחוז תוצר (כ-2.5 מיליארד שקל).
"יציאה ממיתון לצמיחה מלווה באופן טיפוסי בגידול מהיר יחסית בהכנסות ממיסים, שמתמתן לאחר מכן. לכן, ההאטה בגביית המיסים בחודשיים האחרונים, כולה או חלקה, אינה נראית סטייה זמנית.
"עמידה באומדן המוצע של ההכנסות ממיסים תלויה גם באישור התיקונים השונים המוצעים במערכת המס ("ביטול פטורים ותיקון עיוותים"), שמסתכמים אף הם בכחצי אחוז. בין התיקונים, יש כאלה אשר הוצעו בעבר ולא בוצעו. אי אישור תיקונים אלה, כולם או חלקם, יקטין, כמובן, עוד יותר את אומדן ההכנסות ממיסים.
"קליין מזכיר כי בין התיקונים כלולה הצעה להגדיל את הניכוי משכר העובדים המבוטחים בפנסיה תקציבית, במהלך רב שנתי, עד 5.5 אחוזים, תוך ביטול הזיכוי ממס בשל תשלומים אלה.
"צעד זה נראה כהטלת מס מיוחד על עובדי הסקטור הציבורי. אם רוצים להכניס להסדרי השכר של עובדים בפנסיה תקציבית גם השתתפות של העובדים, רעיון טוב ביסודו, ראוי היה לבנות אותה על בסיס דומה ככל האפשר למקובל בפנסיה צוברת", אומר קליין.
תקציב ההינתקות אינו כלול בהוצאות
לדברי קליין, לגבי בניית אומדן ההוצאות בתקציב 2005 עולות מספר שאלות: תקציב ההינתקות ל-2005, המוערך עתה ב-1.5 מיליארד שקלים, אינו כלול בהוצאות. הנימוק המוצע לכך ע"י האוצר הוא היותו בעל אופי חד-פעמי.
לדברי קליין, זהו איננו נימוק רלבנטי, כי תמיד יש בתקציב הוצאות חד-פעמיות, והן כלולות, כפי שאכן צריך להיות, בתיקרת ההוצאות.
"הסדר עידוד הצמיחה - אשר סוכם לשנתיים בשנת 2003, חל לא רק על הממשלה - אלא גם על רשויות אחרות של הסקטור הציבורי (רשויות מקומיות, קופות חולים, אוניברסיטאות).
"אף אם הסדר זה ישתנה ב-2005, כמוצע לממשלה, קל וחומר אם לאו, תהיה לכך השפעה על חלקים אחרים של הסקטור הציבורי. לא נראה שיש בחומר התייחסות לכך", אומר קליין.
לדברי קליין, הסדרי השכר בשירות הציבורי - סולמות השכר וזחילות אוטומטיות שונות - עוצבו בתקופת האינפלציה המהירה. "בתנאים של היום, כאשר יש יציבות מחירים, צריך לשנותם, שאם לא כן - גידול ריאלי בשכר בסקטור הציבורי יהיה תופעת קבע אוטומטית, גם אם לא יהיו תוספות יוקר והסכמי שכר חדשים.
"אם השינויים הדרושים לא יבוצעו - הדבר יחייב צמצום גדול יותר בכח אדם בשירותים הציבוריים כדי שאפשר יהיה לעמוד במגבלת הגידול בהוצאות ובגירעון. ברור כי זוהי תוצאה לא רצוייה גם מבחינת העובדים. עדיף גידול מתון בשכר לעובד מאשר פיטורי עובדים", הוא אומר.
מטרות נוספות בתקציב
המדיניות המוצעת ל-2005 מיועדת להשיג מטרות נוספות, בהן רמה גבוהה של השקעות; הגדלת שיעור התעסוקה; וצמצום מימדי העוני.
"תוכניות שונות של הממשלה מיועדות להשגת מטרות אלה, אולם לעיתים קשה לראות את היעד מבעד לעצים. בשל חשיבותן של מטרות אלה להשגת יעדי המדיניות הכלכלית והחברתית - כדאי היה שהממשלה תקבע לעצמה דיון רבעוני ובו תבחן את מידת ההתקדמות בהשגת שלוש מטרות אלה:
"בתחום ההשקעות יושם דגש מיוחד בהשקעות בתשתית, בהן יש לממשלה תפקיד מוביל. הנתונים שיש בידנו על היקף ההשקעות בתשתית ברבעון הראשון של 2004 אינם מעידים על עליית מדרגה בהשקעות אלה. יש, לכן, לזהות את החסמים ולפעול להסרתם.
"גם לגבי סך ההשקעות במשק - קשה עדיין לראות היפוך משמעותי במגמת הירידה של סך ההשקעות יחסית לתוצר, שאפיינה את המשק בשנים האחרונות. בהקשר זה יש לנקוט בצעדים הדרושים כדי ליצור את התנאים שיאפשרו התפתחות שוקי כספים והון לצד מערכת הבנקאות. רמה גבוהה של השקעות היא תנאי הכרחי לצמיחה מתמשכת", אומר קליין.
באשר להגדלת שיעור התעסוקה אומר קליין כי יש כיום מדיניות ממשלתית נכונה, היוצרת את התמריצים הדרושים כדי להגדיל את מספר המועסקים במשק.
"המעקב הרבעוני ע"י הממשלה יאפשר להעריך האם המדיניות נמרצת די הצורך כדי להגדיל לאורך זמן את מספר המועסקים יחסית לגילאי העבודה. צריך לזכור כי יש אצלנו פיגור משמעותי בתחום זה יחסית לעולם וצריך לחתור לצמצם אותו ועם הזמן אף לסגור אותו.
"המטרה של צמצום מימדי העוני אינה צריכה לרדת משולחן הממשלה. עם זאת, יש לטפל בה בכלים נכונים. גידול בשיעור התעסוקה הוא דרך המלך לצמצום העוני. מעבר לכך, קיצבאות הן מכשיר לגיטימי אבל יש לתמוך רק במי שעומד בשני תנאים: הוא אינו יכול לעבוד; אין לו מקורות הכנסה אחרים.
"כדי שניתן יהיה לקבוע את מידת העמידה בשני תנאים אלה יש צורך: בעדכון מערכת ההשמה בעבודה ומבחני כושר ההשכרות; בהקמת מערך המידע על מקורות ההכנסה של משקי בית, עליו מדברים כבר זמן רב, גם בתוכנית שהונחה היום, ללא תוצאות מעשיות; ובקביעת עמדה לגבי הגדרת קו העוני.
"הדיון הרבעוני בממשלה צריך להתמקד במעקב אחר הקמת מערכות אלה כמו גם בגיבוש בסיס מידע על מצב העוני. תשתית זו תאפשר ביצוע תוכנית עבודה ממוקדת לצמצום מימדי העוני, שתהיה עקבית עם המדיניות הכלכלית להאצת הצמיחה. אלה הן מטרות משלימות, לא סותרות", אומר קליין.
