סרטו הראשון כבמאי של השחקן אורי רן קלאוזנר ("תיק סגור", "כיפור" ועוד רבים) הוא סרט מסע תיעודי מיוחד במינו, מותח ומרגש המשלב בתוכו אמת ובדיה, נרות חנוכה וחג מולד, אשדוד וקייב, שלג כבד וחום אנושי לוהט.
הסרט מגולל את סיפורו של צוות טלוויזיה ישראלי שנוסע לרוסיה להכנת כתבה כלשהיא לערוץ מקומי קטן, ומקבל לפני צאתו בקשה מסתורית למדי: לאתר סבתא של ילד עולה בן 5, שגדל בדד במרכז קליטה בצפון הארץ. הילד, כך נאמר להם, יתום, וכותב כל יום לסבתו - אבל המכתבים לא מגיעים, וגם לא תגובה. מיהו הילד הזה? והאם הסבתא שלו אכן נעלמה?
הצוות, המונה את קלאוזנר ושני חבריו, מגיעים לרוסיה בשיא החורף לקראת חג החנוכה, ובלי לדעת מילה ברוסית מתחילים לחפש את הסבתא המסתורית. כשהם כבר כמעט מתייאשים - הם לבסוף מוצאים קצה חוט: בחור בשם משה סבג, בחור דתי מאשדוד שכבר נמצא 10 שנים ברוסיה. הוא התחיל כשליח, והקים שם רשת ענקית של קהילות יהודיות בכל רוסיה בשם "חסד". בחור כריזמטי ביותר ונמרץ, שהפך לאיטו לדמות הדומיננטית ביותר ביהדות רוסיה. עכשיו הוא מתחיל במסע החנוכה שלו.
השלושה חוברים אליו במסע חג של עשרות אלפי קילומטרים לאורך ולרוחב המדינה המושלגת, דרך ערים ויישובים נדחים ומפגשים הזויים עם קהילות יהודיות נדחות בכל רחבי רוסיה. סבג הוא האליל שלהם: הוא עובר מקהילה לקהילה ומדליק עם אנשיה נרות חנוכה - קשר אחרון כמעט של היהודים הללו ליהדות.
במקביל, מנסה סבג להפיץ בקהילות את שמה של הסבתא כדי לאתרה. האם תימצא הסתבא ותגיע לארץ? האם תתאחד עם נכדה? האם היא קיימת בכלל? והאם זה חשוב בכלל?
קלאוזנר מפלרטט לעתים עם ז'אנר המוקומנטרי ("כאילו-מנטרי"), לצד התיעוד המסורתי, והתוצאה קרובה לעתים למותחן בלשי מרתק או לסרט כריסטמס רגשני (או חנוכה), בו בזמן שהיא מתעדת מציאות עגומה של קהילה יהודית בניתוק הולך וגובר ודמות הרואית של מושיע אידיאליסט.
הסרט הופק בסיוע שרות הסרטים ואוניברסיטת תל אביב.