ועדת המשנה של הכנסת אישרה לאחרונה את תיקון סעיף 6 לחוק החברות הדן ב"הרמת המסך" של תאגיד, והרחיבה את תחולתו של הסעיף גם על בעל מניה אשר "רק" חשד בביצוע פעולות לא תקינות של החברה.
סוגית "הרמת המסך" היא סוגיה רגישה המקפלת בתוכה יחסי גומלין מורכבים בין בעל המניות כאישיות נפרדת מהחברה שבבעלותו. החברה היא כידוע אישיות משפטית נפרדת מבעל מניותיה, שמשמעות הדבר היא שבעל המניות בחברה אינו חב לכאורה בחובות החברה ובמעשיה, רק מעצם אחזקתו במניות החברה.
כך קורה לא פעם, כי חברה מגיעה לכדי חדלות פרעון ומותירה אחריה שובל של חובות, ואילו בעלי מניותיה יוצאים ללא פגע וללא חבות אישית לנושים.
במרוצת השנים פיתחו בתי המשפט בעולם ובישראל את תורת "הרמת המסך" שלפיה, בהתקיים עילות מסוימות, רשאי בית המשפט לייחס לבעלי המניות זכויות וחובות של החברה. כעקרון נקבע, כי יש הצדקה להרמת המסך כאשר נעשה שימוש לרעה במוסד האישיות המשפטית הנפרדת.
בפסיקת בתי-המשפט משתקפת מגמה, ההולכת ומתגברת בשנים האחרונות, להרחיב את דוקטרינת הרמת המסך. מגמה זו נועדה להגביר אמינותן של החברות המסחריות ושל שוקי ההון. חוק החברות אשר נחקק בשנת 1999, שבו באה לידי ביטוי המגמה המרחיבה של בתי המשפט, הסדיר לראשונה בחקיקה את הדוקטרינה של "הרמת המסך".
התיקון לחוק אשר אושר לאחרונה, מרחיב ביתר שאת את הטלת האחריות על בעל מניות של חברה, ומטיל עליו חובה אקטיבית לבדוק, במקרה שמתעורר אצלו החשד, כי החברה מתנהלת כדין. התיקון אף מרחיב ומחייב בעל המניות אשר "עצם את עיניו" ונמנע מלברר חשד ביחס להתנהגות פסולה של החברה, ובלבד שלא מדובר בטעות כנה גם אם רשלנית של בעל המניות.
