יותר מ-200 יצרני חלב, רכזי משקים ומנהלי מפעלים אזוריים, נערכים לשמירה על זכויותיהם לקראת הנפקת תנובה. ב-20 באפריל אמורה להתקיים ישיבת הנהלת תנובה להחלטה בעניין ההפרטה, אשר לקראתה נערכים ויצרני החלב ורכזי משקים להשיג ערבויות ביטחון עם תנובה.
באסיפה שקיימו הצדדים השתתפו: מאיר בראון, מנכ"ל התאחדות מגדלי הבקר בישראל; צבי אלון, סמנכ"ל בכיר לסחר חוץ במשרד החקלאות; וראובן טנא, אגף כלכלה התאחדות חקלאי ישראל.
לדברי מנכ"ל התאחדות מגדלי הבקר בישראל: "הקואופרציה היצרנית, בעיקר בתחום החלב הינה תנאי לקיומו של משק החלב בישראל. ענף החלב הוא אחד הבסיסים האיתנים של החקלאות, וההתיישבות הציונית בישראל. מועצת החלב הינה פתרון לכל היצרנים הקטנים והגדולים בתכנון הענף וככוח שיווקי והתמודדות עם תנאי השוק המשתנה".
עוד הוסיף בראון: "חבל שבתנובה לא זוכרים כי החקלאים הם שהקימו את תנובה בכדי ליצור יציבות בענף החלב ולא בכדי להתעשר! תנובה צריכה אמנם לשמור על היותה עסק אך מהלכיה להרוס את ענף החלב בישראל ואת יצרני החלב הינם מעבר לטעות כלכלית גם עוולה חברתית וציונית".
בפגישת החירום הוסכם עוד כי יש לעגן הסכם כתוב, ולא רק הבטחות בעל-פה, בין היצרנים לתנובה, המבטיח את מחיר המטרה ליצרנים בכל מסמך שיופיע בתשקיף ויבטיח המשך קיום מסודר של 70 שנות הסכמות והסכמים.
חלק מיצרני החלב שהשתתפו בכנס, ציינו כי האפשרות כי היצרנים יתמכו בהנפקת תנובה תלויה במספר תנאים שיופיעו כתנאים מוחלטים תנובה ובכל מסמך של ההנפקה וההפרטה, מחוייבות לטווח ארוך:
- תכנון הענף החלב;
- שיטת המכסות המכסות;
- שיטת המחירים המפוקחים: מחיר המפוקח לצרכן יותאם למחיר המטרה של היצרן;
- פינוי עודפים וכל הפעולות האחרות הנעשות במועצת החלב;
- הבטחת המשך קיומה של מועצת החלב.
הצעה נוספת שהוצעה בכנס היתה להפוך את תנובה לחברה בע"מ שתישאר בבעלות פרטית, אגודות המבקשות להישאר בחברה יקנו את חלקן של הרוצות לפרוש. תנועות וארגוני קניות יגדילו את חלקם, כשבמקביל, תנובה תחלק לחבריה חלק גדול יותר מהרווח בכדי לסייע בקניית מניות.
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
