ישנם הבדלים משמעותיים בגזירת הדין על-ידי השופטים בין בתי המשפט בירושלים לבין בתי המשפט בתל-אביב. דברים אלה אמרה שופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר, ביום עיון שנערך במכללת שערי משפט בהוד השרון בנושא: "גבולות שיקול הדעת השיפוטי בגזירת הדין".
במסגרת יום העיון שנערך ביום 6.6.05 דנו הדוברים בין היתר בשאלה: האם יש להעדיף את עיקרון אחידות הענישה, על-פני השאיפה לאינדיבידואליזציה של העונש, והאם למטרה זו יש לכבול את שיקול הדעת השיפוטי?
מארגן יום העיון הוא השופט בדימוס, פרופ' דן ביין, ממכללת שערי משפט בהוד השרון. ביום העיון נטלו חלק בנוסף לשופטת בית המשפט העליון בדימוס, דליה דורנר, גם השופט בדימוס, אורי שטרוזמן, נאוה בן אור, לשעבר המשנה לפרקליט המדינה, וד"ר רות קנאי שהיתה חברה בועדת גולדברג לעניין הבניית שיקול הדעת השיפוטי בגזירת הדין.
שופטת בית המשפט העליון לשעבר, דליה דורנר ציינה, כי ישנם הבדלים משמעותיים בגזירת הדין על-ידי השופטים בין בתי המשפט בירושלים לבין בתי המשפט בתל-אביב. ההבדלים לדבריה מצויים בתחום הענישה בעבירות של גניבות רכב ושוהים בלתי חוקיים. בירושלים העונשים חמורים יותר ולרוב מגיעים לכדי שנים, ואילו בתל-אביב העונשים קלין יותר ומסתכמים בכמה חודשים בלבד. לדברי דורנר, "מה האזרח יכול לחשוב על ההבדלים הללו? זה יוצר ערעור באמון של האזרח במערכת המשפטית".
במסגרת העיון נבחנה הדילמה שבין שיקול דעת שיפוטית בלתי מוגבלת, אשר עלולה להביא לסתירות בין המטרות השונות של הענישה, לבין הגבלה רבה מידי של שיקול הדעת אשר עלולה למנוע את האפשרות להתאים את מידת העונש לנסיבות המיוחדות של כל מקרה ולמידותיו של הנאשם.
בתשובה לשאלת אחד המשתתפים בכנס אמרה השופטת בדימוס דורנר, כי ישנם שופטים חדשים, במיוחד בבית המשפט השלום, שהתקשורת עלולה להשפיע עליהם בקבלת החלטות הנוגעות למידת העונש.
יוזם יום העיון השופט בדימוס, פרופ' דן ביין ממכללת שערי משפט בהוד השרון חיווה דעתו ולפיה הוא מתנגד להגבלה על שיקול הדעת השיפטי, כיוון שברגע שמגבילים את שיקול הדעת השיפוטי, פועל עיקרון אותו כינה עיקרון שימור שיקול הדעת. בהתאם לעיקרון זה, ברגע שישללו את "שיקול הדעת" מבית המשפט, שיקול הדעת יעבור לגופים אחרים, כמו הפרקליטות, למשל על-ידי גידול במספר עיסקאות הטיעון.