נאמני רשת קלאבמרקט הגישו (ד' 24.08.05) לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לאישור הסכם מכירת הרשת לשופרסל, תמורת סכום של כ- 825 מיליון שקלים.
הנאמנים - רו"ח גבי טרבלסי וד"ר שלמה נס (עו"ד ורו"ח), מבקשים מבית המשפט לקבוע דיונים בהקדם ולאשר את המכירה לשופרסל. השופטת המתבקשת להכריע עתה בבקשה היא השופטת ורדה אלשייך. עובדי החברה, המבקשים לקבל "נתח" גדול יותר בעסקה, הודיעו על השבתת סניפי קלאבמרקט החל מ-13:00 (יום ד') ועד אשר יקבלו יקבלו את מבוקשם.
במסגרת ההסכם, שעל חתימתו הודיעה במקביל גם שופרסל, יירכש כל הון המניות המונפק של קלאבמרקט, וכן את הנכסים והזכויות של הרשת, כשהם נקיים מכל חוב. בנוסף, נרכש המלאי בר-המכירה של קלאבמרקט במחירי עלות, דבר המעלה את ערך העסקה לכמעט מיליארד שקלים.
במקביל הוסכם, כי עובדי הרשת שיהיו מעוניינים בכך, יוכלו להיקלט אל תוך מערך כוח-האדם של שופרסל, בהתאם להסכם קיבוצי שייחתם עימם, הזהה להסכם של עובדי הרשת הרוכשת.
לנאמני קלאבמרקט הוגשו מספר הצעות רכישה, בין היתר, על-ידי חברת רמי לוי-שיווק השיקמה, וקבוצת אלקיין-שטרית. רשת הריבוע הכחול סירבה להגיש הצעה, אך הודיעה כי תסכים לנהל משא-ומתן.
הנאמנים בחרו לבסוף בהצעתה של שופרסל, שהציעה מחיר גבוה מהמצופה, ואשר הפתיע גורמים רבים בשוק.
על האפשרות שקלאבמרקט תימכר לאחת מרשתות השיווק הגדולות נמתחה ביקורת רבה, בעיקר בשל פגיעה אפשרית בתחרות בענף. הממונה על ההגבלים העיסקיים, דוד שטרום, התבטא עם פירסום דבר המשא-ומתן, כי במקרה ויתברר שהרכישה תגרום לפגיעה קשה בתחרות, חובתו תהיה לעצור אותה על אף המחיר הגבוה.
מנגד, ביקש אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, מהממונה על ההגבלים, לאפשר לרשתות השיווק הגדולות להתחרות על רכישת רשת קלאבמרקט, משום, שצעד זה יגדיל את הסיכויים למכירת הרשת בתנאים מסחריים הולמים. לין אמר: "יש לזכור גם שמול רשתות השיווק הגדולות קיימות היום רשתות שיווק, שהן אומנם קטנות אך נמצאות בתנופת התרחבות. אף הן מהוות תחרות חשובה בתחום ענף המזון הקמעונאי".
במסגרת פנייתם לאישור ההסכם בבית המשפט, מתארים הנאמנים את הבקשה כתיקון שבר שלא היה כמותו בשוק הקמעונאי בישראל: "למעלה מ- 1,500 ספקים קטנים, בנוסף לכ- 3,500 עובדים, בנקים וספקים גדולים, מצאו עצמם בוקר אחד בפני שוקת שבורה, שעלולה היתה להציבם בפני קשיים כלכליים חמורים ביותר ולכמה מהם אף יותר מכך, חס וחלילה".
סכום הכסף אותו הציעה שופרסל, מתואר בבקשה כקרן הצלה ממשית לאותם גורמים נפגעים: "בהשוואה לחלופות האחרות שהוגשו ונבדקו על-ידי הנאמנים, הצעתה של שופרסל היא ההצעה הטובה ביותר, שמאפשרת את הפתרון הטוב ביותר בעבור כל הצדדים הניזוקים מקריסתה של החברה ומאפשרת את המשך קיומם של אלפי עובדים וספקים, באמצעות החזר חלק ניכר מחובותיהם".
בין השאר, ציינו הנאמנים בבקשתם, כי הצעת שופרסל היתה גבוהה בלמעלה מ- 100% מההצעה השניה בטיבה. מבחינה כספית היא תאפשר החזר בשיעור של כ- 75% לנושי החברה ברמה הכללית, ללא הבדל בין סוגי הנשייה השונים, לעומת שיעור החזר של כ- 20% על-פי ההצעה התחרה.
כמו כן, התחייבה שופרסל לשלם סכום עבור המלאי שיהיה קיים בקלאבמרקט, ואשר מוערך בכ- 120 מיליון שקלים, וכן להמשיך ולכבד את התחייבויות הנאמנים שניתנו בתקופת הקפאת ההליכים בכל הקשור לתווי הקניה של החברה, המוחזקים בידי הציבור הרחב, ואשר משמעותה היא תוספת של כ- 50 מיליון שקלים להצעה.
בסיכום הדברים, נטען כי הצעתה של שופרסל הינה גם ההצעה הטובה ביותר עבור העובדים, מאחר ועל פיה יועסקו בחברה כל עובדי הסניפים שיחפצו בכך, על-פי תנאי הסכם קיבוצי החל בין שופרסל ועובדיה כיום. יתר ההצעות לא חייבו העסקתם של העובדים, וסוגיה זו הינה בעלת משמעות רחבת היקף, אשר יש בה, למעשה, כדי להשפיע באופן ניכר על גורלם של אלפי העובדים המועסקים בחברה כיום.
לאור זאת, התבקש בית המשפט לבחון ב"חרדת קודש" את ההסכם, ולאשר את ביצועו. בשלב זה, מתוכנן הדיון בבקשה להתקיים מחר בבוקר (ה', 25.08.05) בבית המשפט המחוזי. בכל מקרה, לצורך אישורו הסופי של ההסכם, נדרשת גם הסכמתו של הממונה על ההגבלים העסקיים, הצפויה להתקבל בימים הקרובים.
