התעייפתם כבר מלנסות לעקוב אחר כל מה שנקרא "סופר-מזונות" אותם אתם אמורים לאכול? אתם ממש מתקשים לזכור שאורגנו מכיל חומרים נוגדי חימצון פי 42 מתפוחי עץ? שעגבניות מבושלות עשויות למנוע סרטן, וששוקולד ויין הם מזונות בריאים, או שלא?
הנה החדשות הטובות - אתם יכולים להפסיק לחשב.
חוקרים אומרים כי כל הכותרות עוצרות הנשימה הללו, הטענות על אריזות המזון, והמחקרים הסותרים העוסקים בשאלה מה יכולים החומרים נוגדי חימצון לתרום לנו ומה לא, עלולים לפעמים לפגוע בבריאות יותר מאשר לסייע לה.
במקום זאת, מומחים מייעצים להתמקד באיזון, מתינות ומגוון, ולעזוב את הפוטוכימיקלים, הפלוואנולים והחומצות הפנוליות למדענים.
החוקרים מודעים לכך שאמנם לא מדובר במסר מגרה במיוחד, משום שאנשים יעדיפו לשמוע כי קיים 'מזון-על', או 'סופר-מזון', אך למעשה אין דבר כזה.
'קנה אותי' זועק הקטשופ העשיר בחומרים נוגדי חימצון
התוויות המודבקות על מזונות מסויימים כמו "עשירים בחומרים נוגדי חימצון" - כל דבר ממשקה תה קר ועד בקבוקי קטשופ - תרמו לתעשיה המגלגלת 526 מיליון דולר וממשיכה לשגשג.
גם מוצרים שבמצב אחר היו סובלים מירידה במכירות זוכים ל'דחיפה' משמעותית בזכות הטענות בדבר חומרים נוגדי חימצון, מציין פיל למפרט, אנליסט בתעשיית המזון ועורך האתר SupermarketGuru. מכירות של שימורי אוכמניות למשל, עולים, למרות שמכירות הריבות למשל ירדו. "ברור כי בין אם אנשים מבינים את משמעות ההצהרה - "עשירים בחומרים נוגדי חימצון" ובין אם לא, זהו ללא ספק לוגו או תווית שאומרת 'קנה אותי'. אני אעזור לך לחיות לנצח'".
ייתכן, וייתכן שלא. המומחים אינם טוענים כי חומרים נוגדי חימצון אינם חשובים או כי אנשים לא צריכים לאכול מזונות המכילים אותם. במקום זאת, הם מדגישים כי הבנת אופן פעולתם אינה מספיקה כדי להתמקד בדיאטה מסויימת, בחומר נוגד חימצון מסויים או מזון.
הרעיון כולו הוא דיכוי הרדיקליים החופשיים, כימיקלים מזיקים המיוצרים על-ידי הגוף ונמצאים בסביבה ופוגעים בתאים. נזק זה נמצא קשור למספר רב של מצבים כרוניים, מבעיות לב ועד סרטן, וגם הזדקנות.
תזונה עשירה בחומרים נוגדי חימצון - הנמצאים באין ספור מזונות - כפי הנראה מקטינה את הנזק. מה שעדיין לא ברור הוא האם יתרון זה נובע מהחומרים נוגדי חימצון עצמם או מהתזונה כולה והדרך בה החומרים נוגדי חימצון וחומרים מזינים אחרים פועלים זה על זה.
הראיות המצטברות מצביעות אכן כי היתרונות נובעים מדפוסי האכילה והם למעשה שעושים את ההבדל, ולא אכילה של מזונות מסויימים או נטילת תוספות.
האם יותר - זה טוב?
תזונה עשירה בבטא-קרותן למשל, נמצאה כמסייעת למחלות לב וסרטן, אך מחקרים על תוספות בתא-קרותן בלבד היו בעיקר מאכזבים, וקיימות ראיות מועטות בלבד כי חומר נוגד חימצון אחד טוב מן השני.
נושא נוסף שטרם ברור הוא משמעות הכמויות. יצרנים מתרברבים בעניין הכמות של חומרים נוגדי חימצון במוצריהם, אך מחקרים עדיין לא קבעו כי 'יותר זה טוב', או האם הגוף יכול לספוג את הכמויות אותן מכילים רוב המזונות.
מומחים בתחום מודאגים מכך שההפרזה לגבי החומרים נוגדי חימצון יוצרת תחושה כוזבת של ביטחון. אכילה יומית של חופן שקדים, הנתפסת כטובה לבריאות הלב - לא תפצה על דיאטה שבשאר המובנים עמוסה בשומן רווי וכולסטרול.
תזונה בריאה - כמו תיק השקעות טוב
אז נשאלת השאלה כיצד אנשים צריכים לכלול את החומרים נוגדי חימצון בתזונה שלהם?
תזונה בריאה היא כמו תיק השקעות בריא - מגוון. אכילה של מגוון מוצרים מן הצומח וחיטה מלאה תבטיח את התערובת הטובה ביותר של כל החומרים המזינים.
אכילה של אוכמנות משומרות אולי אינה מסבה נזק רב אך לא ניתן לומר זאת על כל המזונות העשירים בחומרים נוגדי חימצון. הקלוריות שבמיץ פירות ובאלכוהול, לדוגמה, מתווספות במהירות והשמנה מבטלת את יתרונותיו גם של האוכל הבריא ביותר.
גם אנשים המנסים להתייחס לבעיות בריאות מסויימות יעשו טוב יותר אם יאכלו מינים רבים של מזונות ולא 'יתפרו' לעצמם דיאטה שתורכב ממרכיבים מסויימים בלבד.
כשאנשים חולים בסרטן הערמונית למשל, לפתע הם משנים את כל התזונה שלהם ולא ידוע כלל אם שינויים אלו גורמים להבדל כלשהו. אך ידוע כי אם אנשים היו בוחרים בתזונה זו לפני שחלו בסרטן, הם אולי לא היו חולים בו.
הצרכנים חייבים להיות ביקורתיים מול הטענות הבריאותיות לכאורה של חברות המזון לגבי חומרים נוגדי חימצון, שרבות מהן לא נתמכות במחקרים מדעיים. כדאי לזכור גם כי מחקרים לעיתים קרובות ממומנים על-ידי התעשיה עצמה שנהנית מכך שהמוצרים זוכים לתואר "סופר מזון".
השורה התחתונה - אכלו תזונה מאוזנת ואל תתמקדו רק בפריטים מסויימים.
