"במידה והפיגועים של החמאס יתחדשו, הנהגת החמאס, גם זו הנמצאת בממשלה הפלשתינית, תהיה יעד לגיטימי לפעילות חיסול ישראלית". כך מזהיר ראש השב"כ לשעבר ומועמד קדימה לכנסת, אבי דיכטר, בנאומו בפני סטודנטים אוניברסיטת תל אביב.

דיכטר אמר כי "החמאס אינו שונה ממרואן ברגותי שנתפס על-ידי ישראל, למרות שהיה חבר בממשלה המחוקקת הפלשתינית". הוא הדגיש, כי "במידה ומבצע חומת מגן לא היה מגיע בהקדם, סביר להניח שמרואן ברגותי היה מחוסל על-ידי ישראל". דיכטר ציין, כי רה"מ הפלשתיני, איסמעיל הנייה, מעורב יחד עם כל צמרת החמאס בפעילות טרור צבאית נגד ישראל.

דיכטר הרצה בפני סטודנטים בפקולטה למשפטים בנושא לחימה בטרור, אך מדי פעם, למרות בקשות המנחה, גלש לנושאים פוליטיים. הוא הגיע למקום כשהוא מלווה במספר פעילי המפלגה, אשר נכנסו לאולם כשהם לובשים חולצות המפלגה.

רוצים לייצב את הממשלה

דיכטר אמר: "אני מקווה שקדימה תצליח לאחר הבחירות לייצב את הממשלה כדי שזו תוכל לכהן ארבע שנים מלאות. בשבוע הבא נלך למערכת בחירות החמישית בתוך עשור. זה בזבוז כסף, ולא מאפשר למדינה לקבל החלטות מדיניות רציניות". הוא הוסיף, כי ישראל צריכה לקבוע בעצמה את גורלה ולשקול האם מפת הדרכים, אשר אף צד לא התחיל ליישמה, היא הדרך הנכונה. הוא הדגיש: "השאלה היא מה ההמשך, להמתין ליישום מפת הדרכים?... ישראל שואלת את עצמה למה להמתין? כמה זמן להמתין?".

במהלך ההרצאה התמקד דיכטר בתנועת חמאס וסקר את עלייתה והתחזקותה במשך שנות האינתיפאדה. "בינואר השנה החמאס זכה בבחירות ברשות - גם להפתעתו הרבה", אמר דיכטר וציין כי לא ניתן להאשים את גופי המודיעין במחדל על כך שלא חזו מראש את התחזקות החמאס.

דיכטר הסביר, כי החמאס הופתע מהניצחון ולמעשה ציפה לזכות ב- 40% מהקולות אשר יספיקו לו על -נת להקים גוש חוסם בפרלמנט ובממשלה. "הם רצו שתהיה להם הסמכות מבלי האחריות".

שקלנו לכלול את רצועת עזה במבצע חומת מגן

דיכטר הסביר, כי החמאס הלך והתחזק במשך חמש וחצי שנות האינתיפאדה, בעיקר ברצועת עזה, אך גם בשטחי יהודה ושומרון, כאשר בגדה ההתחזקות הוגבלה בעקבות הפעילות האינטנסיבית של צה"ל ומערכת הביטחון. "הם בנו את עצמם בצורה רצינית בעזה ויהודה ושומרון עד אפריל 2002, מועד מבצע חומת מגן, שהגביל את כוחם בגדה".

לדברי דיכטר, במהלך מבצע חומת מגן שבוצע ביהודה ושומרון, שקלה מערכת הביטחון לערוך מבצע משולב גם ברצועת עזה. הוא הסביר, כי לצורך מבצע שכזה היה נדרש לגייס את כל מערך המילואים של צה"ל לתקופה ארוכה מאוד, דבר שהיה פוגע מאוד בכלכלה אשר גם כך הייתה במצב קשה. הוא הדגיש שמהלך שכזה היה מתפרש בעולם כיציאה למלחמה ולא כמבצע מוגבל.

"לא השכלנו להתמודד עם הברחות הנשק לרצועה"

דיכטר אמר עוד, כי מערכת הביטחון לא השכילה להתמודד כל שנות האינתיפאדה עם נושא הברחות הנשק לרצועת עזה. "כבר בשנת 2001 הם הבריחו נשק לרצועת עזה דרך המנהרות, תחת האף של מערכת הביטחון - הצלחנו לצמצם, אך לא למנוע ההברחות", אמר.

האיום הגדול - לא קסאם אלא פיגועי תופת

ביחס לרקטות הקאסם המשוגרות לעבר שטח ישראל אמר דיכטר: "הקסאם אינו נשק דרמטי, אך נשק מרגיז, ואת זה אני אומר כאיש שחי באשקלון". הוא הסביר והדגיש: "האיום הגדול הוא לא קסאמים - האיום הוא פיגועי הטרור והמתאבדים". לדבריו, "הקסאם הוא נשק הארטילריה של העניים. הוא פותח ברצועת עזה כי לא הייתה להם יכולת להביא קטיושות. הקסאמים שנורים נורים בסמכות החמאס ותחת אחריותם. הם נמצאים עכשיו ברגיעה ולכן עשו אווטסורסינג לארגונים אחרים".

"מאז אפריל 2002 ישראל מנהלת שתי אסטרטגיות - האחת בעזה, בה לא נכנסים למבצעי עומק, אלה נלחמים מפלטפורמות רחוקות כמו במסוקים או ירי טנקים. השנייה היא שבשטחי יהודה ושומרון נכנסים לכל הערים, לכל היישובים, לכל מחנות הפליטים, לכל קן מרצחים באשר הוא".

ישראל כבר לא אחראית ל- 40% מהפלשתינים

לדבריו, הוא צידד בכך שבמסגרת ההינתקות יצאו גם חיילי צה"ל משטחי הרצועה ולא יישארו בשטח. הוא ציין, שכדי שמהלך זה יקבל תוקף חוקי על-ידי החוק הבינלאומי, נדרשה יציאה כוללת גם מציר פילדלפי. "כל האחריות מבחינת הדין הבינלאומי על רצועת עזה אינה על ישראל, לכן היינו צריכים לצאת מציר פילדלפי. בעקבות המהלך ישראל לא אחראית לכ- 40% מהאוכלוסיה הפלשתינית".