מבקר המדינה, השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס, מאשים את ראשי בנק ישראל שכיהנו בשני העשורים האחרונים, בניהול בלתי תקין של כספי הבנק, משיכת כספים שלא כדין עבורם ועבור עובדי הבנק, מתן הטבות בלתי חוקיות, ניצול לרעה של מעמדם ועוד. המבקר קובע: "עולה חשש לפגיעה בטוהר המידות". המבקר מנחה את הגורמים המוסמכים לפעול "להשבת הכספים ששולמו שלא כדין, כפי שפועלים נגד עובדי גופים ציבוריים אחרים".

המבקר הודיע, כי "בכוונת משרד מבקר המדינה להעביר נושא זה ליועץ המשפטי לממשלה". משמעות הדבר: המבקר ממליץ למעשה ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, על פתיחת מהלכי חקירה נגד ראשי בנק ישראל. המבקר ממקד את האש נגד שורה של מנהלים לשעבר בבנק ישראל, ובראשם נגד הנגידים היוצאים: ד"ר דוד קליין ופרופ' יעקב פרנקל, וכן בחברי ההנהלה שכבר פרשו לגמלאות, ובראשם עודד חצרוני ואפרים גרוס.

- ההטבות הפרטניות שקיבלו הבכירים

- כיצד ניסו לסכל ולעצור את הביקורת

המבקר קובע בדוח הביקורת - שהינו אחד החריפים שהוצאו בשירות הציבורי - כי הוא רואה זאת בחומרה את העובדה שדווקא בבנק ישראל, גוף אשר לו תפקיד חיוני בשמירה על היציבות הכלכלית במדינה ואשר בידיו מופקדים סכומי כסף גדולים של המדינה, מונהגות באופן מוסווה הטבות שכר כה מפליגות באישור הנגיד והנהלת הבנק.

המבקר החל בביצוע ביקורת מקיפה לאחר שהממונה על השכר במשרד האוצר, יובל רכלבסקי, ביצע בדיקות ומהן עלה כי עובדי בנק ישראל, לרבות הבכירים, נוטלים לעצמם כספים בהיקפים גדולים באופן בלתי תקין ואף באופן הנוגד את החוק. יתרה מכך: התברר, כי הנהלת בנק ישראל מסרבת למסור דיווח על הטבות השכר לבכירים ולעובדים, ומסכלת למעשה כל אפשרות של פיקוח ובקרה בדבר על הנעשה בבנק המרכזי במדינה.

החשיפה הפומבית ב- Nfc

החשיפה הפומבית הראשונה של הפרשה בוצעה כאן ב- Nfc, בדצמבר 2003 [ראו קישורים]. בעקבות זאת נאלץ הממונה על השכר לפתוח במהלך פומבי נגד ראשי בנק ישראל, ואלה, במגמה לעצור את הביקורת ואת מיצוי ההליכים נגדם, עתרו לבית המשפט העליון בבקשה שיורה לממונה על השכר במשרד האוצר להימנע מעריכת ביקורת בבנק. עתירת בנק ישראל תלויה ועומדת גם בימים אלה. מבקר המדינה יזם אף הוא בדיקה בנושא, ומכאן הדוח הנוקב שהגיש.

דוח המבקר עוסק בארבעה נושאים עיקריים:

• פדיון ימי השתלמות, ימי חופשה וימי מחלה בעת פרישה;

• הלוואות לעובדים;

• התנהלות הבנק מול הממונה על השכר באוצר;

• מעורבות חברי הנהלת הבנק הבכירים במתן הטבות השכר.

המבקר מציין, כי בדק חלק מהטבות השכר לעובדי הבנק, שלמרביתן אין ביטוי כספי בתלושי השכר החודשיים שלהם. להטבות אלה שמות זהים לשמות ההטבות הנהוגות במגזר הציבורי כולו. ואולם, "בבנק ישראל אין קשר בין שמות ההטבות ובין תוכנן, והן מסווה למתן סכומי כסף גדולים לעובדיו".

פדיון חופשות השתלמות, בניגוד למקובל

המבקר קובע, כי לעובדי הבנק ניתנה האפשרות לפדות חופשות השתלמות בשכר בעת פרישתן וכן באופן שוטף, בניגוד לכל נורמה ציבורית ראויה ומקבלת. נוסף על ימי החופשה הרגילים הניתנים לעובדי הבנק, הם זכאים לתוספת שכר ייחודית במסווה של ימי חופשה; התוספת נקראת "חופשה מיוחדת". העובדים פודים את ימי החופשה עם פרישתם, ולעיתים - גם במהלך עבודתם. עובדי הבנק זכאים לצבור 80% יותר ימי מחלה מעובדי המגזר הציבורי; את היתרה הצבורה של ימי המחלה שלהם הם פודים בעת פרישתם. כתוצאה מכך, קובע המבקר, עם פרישתם משולמים איפוא לעובדי הבנק סכומים מפליגים על-פי כל קנה מידה. הסכומים לחברי ההנהלה, לדוגמא, שתיקיהם נבדקו, מגיעים לכ- 2 מיליון ש"ח בממוצע, וזאת בנוסף לגמלת פרישה. הסיבה לכך היא ההסדרים הבלתי תקינים שהוחלו.

תוספת בגין שנות ותק פיקטיביות

המבקר קובע, כי לכל חבר הנהלה ניתנה הטבה משמעותית, כאשר עם בחירתו לתפקיד נזקפו לזכותו 40 שנות וותק, ושולמה להם תוספת שכר, מדי חודש, בהתבסס על זאת. "ותק זה אינו מבוסס על הוותק האמיתי של חבר ההנהלה אלא נקבע באופן שרירותי כוותק המרבי האפשרי בבנק. בשל כך, חברי הנהלת הבנק זכאים למענק יובל גם אם עבדו פחות מ- 25 שנים בשירות המדינה או בבנק".

תעודות רפואיות פיקטיביות

המבקר קובע בדוח, כי בבנק ישראל הופעלה שיטה שנועדה למעשה לייצור, יש מאין, תעודות רפואיות שיאפשרו לעובדים בכירים היוצאים לגמלאות לקבל הטבות ניכרות. כבר בפתח הדוח כותב המבקר: "עובד היוצא לגמלאות יכול להגדיל את קצבתו בגין מצב בריאותו בהתקיים תנאים מסוימים. 57 עובדים שלא היו זכאים לגמלה המרבית נשלחו לבדיקה אצל רופאים תעסוקתיים עצמאיים.

לכולם הוגדלה הקצבה ב- 3 אחוזים ל- 6%. העובדה כי כל מי שפנה להיבדק זכה להגדלת קצבתו מעוררת תמיהה וחשש לפגיעה בטוהר המידות ואומרת דרשני". בלשון פשוטה יותר ניתן לומר: המבקר מאשים את אותם רופאים בסיוע לעובדי בנק ישראל להונות את המדינה, ולקבל כספים במירמה ובתחבולות. המבקר מתייחס בפרק זה לשנים 2004-2002 במהלכן קיבלו 57 עובדים/גמלאים הטבות באופן בלתי חוקי.

בפרק המתייחס לכך קובע המבקר, כי את החלטת אותם רופאים ששיתפו פעולה אישר הממונה על הגמלאות בבנק דאז, אפרים גרוס. "תוספת הגימלה על-ידי הממונה על הגמלאות בבנק נעשתה באופן גורף, ללא כל התייחסת לקריטריונים המתחייבים מהחלטת הנציבות האמורה לעיל, בניגוד למקובל בשירות המדינה". המבקר חושף, כי הבדיקות הרפואיות בשנים 2004-2000 בוצעו על-ידי רופאה תעסוקתית, פרטית, ד"ר גנינה אולגה. תמורת 335 ₪ לנבדק, היא סיפקה את התעודה הרפואית שאיפשרה למעשה להונות את בנק ישראל. גם את התשלום בגין הבדיקה שילם בנק ישראל.

בניגוד לקודמיו, ובאופן הראוי להדגשה, קובע המבקר כי יש לפעול נגד אותם גמלאים שקיבלו כספים שלא כדין, כדי להשיב את הכספים לקופת המדינה. "לדעת משרד מבקר המדינה, לנוכח ההגדלה הגורפת לכל הנבדקים ללא יוצא מן הכלל, מן הראוי להפנות את אותם עובדים שקצבתם הוגדלה לוועדה הרפואית לעובדי המדינה ולהכריע בדבר הגדלת גימלתם בהתאם להחלטת הממשלה".

הלוואות מופלגות לעובדים

על-פי דוח המבקר, בנק ישראל נהג להעמיד לרשות עובדיו הלוואות חריגות ביותר, הן לפי מבחן של היקף ההלוואה והן לפי מבחן תנאי ההחזר. ההלוואות ניתנו לדיוק ולשיפוצים, וגם לשימושים אחרים. במאי 2005 היתה יתרת ההלוואות לסילוק של 870 עובדיו וגמלאיו של הבנק כ- 222 מיליון ש"ח, כלומר: 250,000 ש"ח בממוצע. עשרת הלווים שסכום פירעון הלוואותיהם היה הגדול ביותר בדצמבר 2004, היו חייבים לבנק יותר מעשה מיליון ש"ח, כלומר: כל עובד מאלה היה חייב לבנק יותר ממיליון ש"ח.

ולא רק זאת: התברר, כי בנק ישראל העניק לחלק מעובדיו הטבה נדיבה בצורת מחיקת הלוואות. בשנים 2005-2000 מחק הבנק לעובדיו הלוואות בסכום כולל של 7.1 מיליון ש"ח. מחיקת ההלוואות נעשתה, כמדיניות, במקרה שהעובד חלה או כאשר בן זוגו נפטר. דבר זה, קובע המבקר, יצר תמריץ אצל עובדים מסויימים ליטול הלוואות גדולות ביותר, מתוך הערכה שאלה לא יוחזרו. המבקר קובע: הסדר ההלוואות בבנק הוא הטבה מפליגה שאין לה מקום; יש לבטל את הסדר ההלוואות הייחודי בבנק ישראל".

משרד האוצר מסר בתגובה לדוח מבקר המדינה:

הממונה על השכר פועל בנושא חריגות השכר ותנאי פרישה חריגים לכאורה בבנק ישראל.

יצוין, כי לפני כחודש פנה הממונה על השכר למנכ"ל בנק ישראל וביקש שיעביר לו נתונים על תנאי השכר של כל חברי וגמלאי הנהלת הבנק משנת 1985 ואילך. בנוסף, מזה כשנתיים מתנהלים הליכים בבג"צ ובבית הדין האזורי לעבודה בין הממונה על השכר לבין הנהלת הבנק ועובדיו וזאת כתוצאה מפעולת הממונה להפסקת חריגות שכר בבנק.

הממונה ימשיך לפעול במסגרת סמכויותיו על-פי סעיף 29 לחוק יסודות התקציב למניעת חריגות שכר ותנאי פרישה בבנק ישראל.