עלילותיה של סבתא בתיה

הַכֹּל הִתְחִיל לִפְנֵי כִּשְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים. הַדִּירָה שֶׁל סַבְתָּא עָלְתָה בְּאֵשׁ. סַבְתָּא הִזְעִיקָה אֶת אִמָּא, וְאִמָּא הִזְעִיקָה אֶת מְכַבֵּי הָאֵשׁ. זֶה הָיָה בְּיוֹם שַׁבָּת בְּשָׁלוֹשׁ לִפְנוֹת בֹּקֶר. הַטֶּלֶפוֹן צִלְצֵל. אִמָּא הֵרִימָה אֶת הַשְּׁפוֹפֶרֶת. מִצִּדּוֹ הָאַחֵר שֶׁל הַקַּו צָוְחָה סַבְתָּא בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת שֶׁכְּנוּפְיָה שֶׁל מַפְיָה, גַּנָּבִים, שׁוֹדְדִים, בְּנֵי בְּלִיַּעַל, כּוֹבְשִׁים, צוֹרְרִים, רוֹצְחִים, חַיְזָרִים, מִפְלָצוֹת בַּעֲלוֹת שְׁמוֹנֶה רַגְלַיִם וְשׂוֹנְאֵי אָדָם פָּרְצוּ לַדִּירָה שֶׁלָּהּ וְהֶעֱלוּ אֶת הַסָּלוֹן שֶׁלָּהּ בְּאֵשׁ. אִמָּא הִזְעִיקָה אֶת הַמִּשְׁטָרָה, מְכַבֵּי אֵשׁ וְאַמְבּוּלַנְס. סַבְתָּא בֵּינְתַיִם רָצָה בַּמַּדְרֵגוֹת מַעְלָה מַטָּה, חָבְטָה בָּאֶגְרוֹפִים עַל דַּלְתוֹת הַבִּנְיָן וְהֵעִירָה אֶת כָּל הַדַּיָּרִים. כְּשֶׁאִמָּא וַאֲנִי הִגַּעְנוּ לְשָׁם, עָמְדוּ כְּבָר הַשְּׁכֵנִים שֶׁל סַבְתָּא עַל הַמִּדְרָכָה, עֲדַיִן מְנֻמְנָמִים, כַּמָּה מֵהֶם בְּפִּיגָ'מָה אוֹ בַּחֲלוּקִי שֵׁנָה וְכַמָּה הָיוּ עֲדַיִן מְכֻסִּים בִּשְׂמִיכוֹת. הַפָּנִים שֶׁל כֻּלָּם הָיוּ מְעוּכִים וּמְקֻמָּטִים. רַק סַבְתָּא, שֶׁעָמְדָה אַף הִיא עַל הַמִּדְרָכָה מִחוּץ לַבַּיִת, הָיְתָה אֲחוּזַת צָהֳלָה וְקִפְּצָה בְּהִתְלַהֲבוּת.

סַבְתָּא אָהֲבָה מְאוֹד אֵשׁ, וְזֶה לֹא שִׁנָּה לָהּ כָּל כָּךְ שֶׁהָאֵשׁ שָׂרְפָה אֶת הַסָּלוֹן שֶׁלָּהּ. אִמָּא הֶחְנְתָה אֶת הַמְּכוֹנִית וּשְׁנֵינוּ רַצְנוּ לְסַבְתָּא.

"אַתָּה רָאִיתָ אֶת זֶה?" קָרְאָה לְעֶבְרִי וְהִצְבִּיעָה לְעֵבֶר לַהֲבוֹת הָאֵשׁ שֶׁלִּפְּפוּ אֶת הַוִּילוֹנוֹת שֶׁל הַמִּרְפֶּסֶת.

הִגַּעְנוּ דַּקָּה לִפְנֵי שֶׁמְּכַבֵּי הָאֵשׁ וְהַמִּשְׁטָרָה הִגִּיעוּ. עָמַדְנוּ סַבְתָּא, אִמָּא וַאֲנִי עַל הַמִּדְרָכָה. זֶה הָיָה כְּבָר בִּתְּחִלַּת הָאָבִיב. הָיָה עֲדַיִן קָרִיר, אַךְ גַּלֵּי הַחֹם שֶׁפָּרְצוּ מֵהַדִּירָה שֶׁל סַבְתָּא חִמְּמוּ אֶת הָאֲוִיר. סִירֶנוֹת הִרְעִידוּ אֶת הָרְחוֹב. הַכַּבָּאִים הֵחֵלּוּ לְשַׁחְרֵר אֶת זַרְנוּקֵי הַמַּיִם וְהִשְׁפְּרִיצוּ מַיִם לְתוֹךְ הַדִּירָה. אִמָּא נִגְּשָׁה לְדַבֵּר עִם הַשּׁוֹטְרִים וְהַכַּבָּאִים. הַפָּנִים שֶׁל סַבְתָּא הֵאִירוּ וְהָעֵינַיִם שֶׁלָּהּ נָצְצוּ. סַבְתָּא הֵרִימָה אֶת שׁוּלֵי שִׂמְלָתָהּ וְנִגְּבָה אֶת הַזֵּעָה מֵהַמֵּצַח וּמֵהַלְּחָיַיִם.

"אַתָּה לֹא יוֹדֵעַ מֶה הָיָה פֹּה לִפְנֵי שֶׁהִגַּעְתָּ!" קָרְאָה סַבְתָּא בְּהִתְרַגְּשׁוּת גְּדוֹלָה וּבָהֲתָה בָּאֵשׁ.

"מֶה הָיָה?" שָׁאַלְתִּי בְּסַקְרָנוּת.

כְּשֶׁסַּבְתָּא הִתְחִילָה לְסַפֵּר מַה קָרָה, אִמָּא הִתְקָרְבָה אֵלֵינוּ. הִיא נִרְאֲתָה מְאוֹד לֹא מְרֻצָּה.

"הִתְעוֹרַרְתִּי בְּאַרְבַּע לִפְנוֹת בֹּקֶר", סִפְּרָה סַבְתָּא בְּקוֹל לַחְשָׁנִי וּדְרָמָטִי, "שָׁמַעְתִּי רְעָשִׁים מְשֻׁנִּים מִכִּוּוּן הַמִּטְבָּח וְקַמְתִּי לִבְדֹּק. אֲנִי נִכְנֶסֶת לַסָּלוֹן וְאָז אֲנִי פִּתְאוֹם מַבְחִינָה בִּשְׁתֵּי עֵינַיִם שְׁחֹרוֹת וְנוֹצְצוֹת שֶׁמַּבִּיטוֹת בִּי, וּמֵאֲחוֹרֵי הָעֵינַיִם לַהֶבֶת אֵשׁ גְּדוֹלָה שֶׁמְּטַפֶּסֶת כִּמְעַט עַד הַתִּקְרָה. הַפְּרָחִים מִפְּלַסְטִיק שֶׁקִּבַּלְתִּי בַּחֲתֻנָּה, וְשֶׁתֵּדַע לְךָ הֵם הָיוּ כְּמוֹ חֲדָשִׁים אֲפִלּוּ שֶׁהֵם אֶצְלִי כְּבָר חֲמִשִּׁים שָׁנָה, מַפַּת הַתַּחֲרָה שֶׁעַל הַשֻּׁלְחָן וְהַשֻּׁלְחָן, כֻּלָּם עוֹלִים בְּלֶהָבוֹת. הָעֵינַיִם הַשְּׁחֹרוֹת נֶעֶלְמוּ וְהַלֶּהָבָה הִמְשִׁיכָה לְטַפֵּס וּלְהִתְפַּתֵּל. אַתָּה מֵבִין?! הָיָה שָׁם מִישֶׁהוּ שֶׁהִצִּית אֶת הַדִּירָה שֶׁלִּי!"

"לֹא נִרְאֶה לִי, בַּתְיָה" (כָּךְ קוֹרְאִים לְסַבְתָּא שֶׁלִּי), אָמְרָה אִמָּא, שֶׁהִתְקָרְבָה אֵלֵינוּ, "לֹא נִרְאֶה לִי שֶׁמִּישֶׁהוּ הִצִּית אֶת הַדִּירָה שֶׁלָּךְ. כְּכָל הַנִּרְאֶה אַתְּ הִשְׁאַרְתְּ אֶת אַחַד הַנֵּרוֹת דּוֹלְקִים וְלֹא כִּבִּית לִפְנֵי שֶׁהָלַכְתְּ לִישֹׁן".

"מַה פִּתְאוֹם!" נִתְּרָה סַבְתָּא בַּמָּקוֹם, "אֵיזֶה מִין דָּבָר אַתְּ מַמְצִיאָה עַכְשָׁו?!"

"בַּתְיָה, אַתְּ כַּנִּרְאֶה לֹא זוֹכֶרֶת, לָמָּה שֶׁמִּישֶׁהוּ יִכָּנֵס וְיַצִּית לָךְ אֶת הַבַּיִת," אָמְרָה אִמָּא בְּכַעַס.

"אַתְּ שׁוּב מַתְחִילָה עִם 'לֹא זוֹכֶרֶת'. לֹא, זֶה לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת!" הִתְרַעֲמָה סַבְתָּא, "מַה פִּתְאוֹם שֶׁאֲנִי אַדְלִיק נֵרוֹת! אֵין לִי בִּכְלָל נֵרוֹת בַּבַּיִת, אִם אֲנִי רוֹצָה לְהַדְלִיק אוֹר אֲנִי פָּשׁוּט מַדְלִיקָה אֶת הַמְּנוֹרָה".

"בְּכָל הַבַּיִת שֶׁלָּךְ מְפֻזָּרִים נֵרוֹת, נֵרוֹת לְהַעֲלָאַת נְשָׁמוֹת, נֵרוֹת לְהַרְחָקַת יַתּוּשִׁים, עַכְבָּרִים, חֲתוּלִים, נְחָשִׁים וּמִי יוֹדֵעַ מָה עוֹד. כָּל פַּעַם שֶׁאֲנִי אֶצְלֵךְ אֲנִי מְכַבָּה אֵינְסְפוֹר נֵרוֹת שֶׁאַתְּ מַדְלִיקָה", אָמְרָה אִמָּא בְּתוֹכֵחָה וְהָלְכָה שׁוּב לְדַבֵּר עִם מְכַבֵּי הָאֵשׁ. סַבְתָּא וַאֲנִי נִשְׁאַרְנוּ לַעֲמֹד עַל הַמִּדְרָכָה שֶׁמִּמּוּל וְהִסְתַּכַּלְנוּ עַל הֶעָשָׁן שֶׁהִסְתַּלְסֵל מֵהַדִּירָה וְעַל הַכַּבָּאִים שֶׁהִשְׁפְּרִיצוּ מַיִם אֶל תּוֹךְ הַסָּלוֹן שֶׁלָּהּ.

סַבְתָּא הִיא אִמָּא שֶׁל אַבָּא, אֲבָל אִמָּא הִיא זֹאת שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל עוֹזֶרֶת לָהּ. אַבָּא נוֹסֵעַ הַרְבֵּה בִּגְלַל הָעֲבוֹדָה, וְלֹא תָּמִיד הוּא יָכוֹל לָבוֹא לְסַבְתָּא כְּשֶׁהִיא צְרִיכָה אוֹתוֹ. וְאוּלַי גַּם כִּי לְאַבָּא יֵשׁ קְצָת הַתְקָפוֹת אַסְטְמָה, קָשֶׁה לוֹ לִנְשֹׁם כְּשֶׁהוּא מַגִּיעַ לַבַּיִת שֶׁל סַבְתָּא. אַף אֶחָד לֹא מַמָּשׁ יוֹדֵעַ לָמָּה. אֲבָל זֶה לֹא הָעִנְיָן. הָעִנְיָן הוּא שֶׁאַבָּא וְאִמָּא אוֹמְרִים שֶׁבַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן סַבְתָּא קְצָת מְטֻשְׁטֶשֶׁת, סֶנִילִית. הִיא שׁוֹכַחַת כָּל הַזְּמַן, וְהִיא גַּם שׁוֹכַחַת שֶׁהִיא שׁוֹכַחַת וְרֹב מַה שֶׁהִיא זוֹכֶרֶת הִיא בְּעֶצֶם מְדַמְיֶנֶת, וְנוֹסָף עַל כָּךְ, הִיא מַאֲמִינָה לְכָל מַה שֶׁהִיא מְדַמְיֶנֶת. אַבָּא וְאִמָּא נִסּוּ לְשַׁכְנֵעַ אֶת סַבְתָּא שׁוּב וְשׁוּב שֶׁתִּקַּח מְטַפֶּלֶת הַבַּיְתָה, אֲבָל סַבְתָּא סֵרְבָה נֶחְרָצוֹת. פַּעַם אַחַת אִמָּא הֵבִיאָה לְסַבְתָּא מְטַפֶּלֶת. אֲבָל, בְּרֶגַע שֶׁאִמָּא הָלְכָה, סַבְתָּא לִוְּתָה אֶת הַמְּטַפֶּלֶת אֶל הַמַּדְרֵגוֹת, אָמְרָה לָהּ שֶׁאֵין לָהּ מַה לְחַפֵּשׂ פֹּה וְנָעֲלָה אַחֲרֶיהָ אֶת הַדֶּלֶת. הַמְּטַפֶּלֶת הָלְכָה וְלֹא חָזְרָה. מֵאָז סַבְתָּא אֲפִלּוּ לֹא הָיְתָה מוּכָנָה לִשְׁמֹעַ אֶת הַמִּלָּה מְטַפֶּלֶת.

הַפָּנִים שֶׁל סַבְתָּא כְּבָר לֹא זָרְחוּ כְּמוֹ מִקֹּדֶם. הָעֵינַיִם שֶׁלָּהּ הִצְטַמְצְמוּ וְהַפֶּה הִתְעַקֵּם. הִיא מִלְמְלָה בֵּינָהּ לְבֵין עַצְמָהּ, "נִרְאָה לִי חָשׁוּד כָּל הָעִנְיָן הַזֶּה, מַשֶּׁהוּ פֹּה מְאוֹד חָשׁוּד. אִמָּא שֶׁלְּךָ מִתְנַהֶגֶת בְּצוּרָה מְאוֹד חֲשׁוּדָה".

סַבְתָּא הִמְשִׁיכָה לַעֲמֹד וְלִבְהוֹת אֶל תּוֹךְ הַסָּלוֹן שֶׁלָּהּ.

"לְהַגִּיד שֶׁאֲנִי לֹא זוֹכֶרֶת!" הִמְשִׁיכָה בֵּינָהּ לְבֵין עַצְמָהּ בְּקוֹל, "זֶה בִּכְלָל נִשְׁמָע אַבְּסוּרְד. לֹא. לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת! אִמָּא שֶׁלְּךָ מַעֲלִילָה עָלַי. מָה אִמָּא שֶׁלְּךָ מַתְחִילָה עִם הַנֵּרוֹת פִּתְאוֹם. אָז הִדְלַקְתִּי פַּעַם אַחַת נֵרוֹת. זֶה לֹא אוֹמֵר שֶׁאֲנִי מַדְלִיקָה כָּל הַזְּמַן נֵרוֹת וּמַשְׁאִירָה אוֹתָם שֶׁיִּשְׂרְפוּ לִי אֶת הַדִּירָה, וְעוֹד לְהַמְצִיא שֶׁיֵּשׁ לִי בְּעָיַת זִכָּרוֹן.

"מִיכָאֵלִי, אֲנִי מְקַוָּה שֶׁלְּפָחוֹת אַתָּה לֹא חוֹשֵׁב שֶׁיֵּשׁ לִי בְּעָיַת זִכָּרוֹן?" שָׁאֲלָה אוֹתִי סַבְתָּא בְּקוֹל מַתְרֶה.

"לֹא. לֹא נִרְאֶה לִי," אָמַרְתִּי וְהֵרַמְתִּי אֶת הַכְּתֵפַיִם.

בֶּאֱמֶת לֹא נִרְאָה לִי שֶׁלְּסַּבְתָּא יֵשׁ בְּעָיוֹת זִכָּרוֹן. כְּשֶׁהָיִיתִי אֵצֶל סַבְתָּא, אַף פַּעַם לֹא הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁהִיא שׁוֹכַחַת. אִמָּא אוֹמֶרֶת שֶׁסַּבְתָּא שֶׁחוֹזֶרֶת וְאוֹמֶרֶת שׁוּב וְשׁוּב אֶת אוֹתָם הַדְּבָרִים וְלֹא זוֹכֶרֶת שֶׁהִיא כְּבָר אָמְרָה אוֹתָם. זֶה אָמְנָם נָכוֹן, אֲבָל גַּם אִמָּא וְאַבָּא חוֹזְרִים וְאוֹמְרִים שׁוּב וְשׁוּב אֶת אוֹתָם מִשְׁפָּטִים, וּכְשֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב עַל זֶה הֵם חוֹזְרִים עַל עַצְמָם הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר סַבְתָּא חוֹזֶרֶת עַל עַצְמָהּ, כָּךְ שֶׁזֶּה לֹא מֵעִיד עַל בְּעָיַת זִכָּרוֹן. אִמָּא כּוֹעֶסֶת שֶׁסַּבְתָּא שׁוּב וְשׁוּב נֶעֱלֶמֶת בְּלִי לְהוֹדִיעַ לְאַף אֶחָד, וְאָז הִיא וְאַבָּא יוֹצְאִים לְמַסְּעוֹת חִפּוּשִׂים אַחֲרֶיהָ. אַף אֶחָד לֹא יוֹדֵעַ אֵיפֹה הִיא בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת וְלִפְעָמִים גַּם יָמִים. הֵם לְעוֹלָם לֹא מַצְלִיחִים לִמְצֹא אוֹתָהּ וְאָז הִיא צָצָה מִשּׁוּם מָקוֹם. אֲבָל גַּם זֶה לֹא מֵעִיד שֶׁלְּסַבְתָּא יֵשׁ בְּעָיַת זִכָּרוֹן. חוּץ מִזֶּה, סַבְתָּא טוֹעֶנֶת שֶׁהִיא בִּכְלָל לֹא הוֹלֶכֶת לְשׁוּם מָקוֹם וְהִיא כָּל הַזְּמַן בַּבַּיִת וְשֶׁאִמָּא פָּשׁוּט אוֹהֶבֶת לָבוֹא בְּדִיּוּק כְּשֶׁהִיא לֹא נִמְצֵאת. הִיא אָמְנָם יוֹצֵאת פֹּה וְשָׁם לַמַּכֹּלֶת, לַיָּם, לַשּׁוּק אוֹ לַבַּנְק, אֲבָל לֹא יוֹתֵר מִזֶּה וּבֶטַח לֹא נֶעֱלֶמֶת. אִמָּא בְּטוּחָה שֶׁסַּבְתָּא פָּשׁוּט לֹא זוֹכֶרֶת.

וְסַבְתָּא כּוֹעֶסֶת עַל שֶׁאִמָּא נִטְפֶּלֶת אֵלֶיהָ. אִמָּא גַּם כּוֹעֶסֶת וְאוֹמֶרֶת שֶׁכְּשֶׁסַּבְתָּא כְּבָר לֹא נֶעֱלֶמֶת אָז אֵין לָהּ מֻשָּׂג מָתַי זֶה יוֹם וּמָתַי זֶה לַיְלָה. לְסַבְתָּא יֵשׁ בְּעָיוֹת שֵׁנָה וְלָכֵן הִיא מִתְקַשֶּׁרֶת אֲלֵיהֶם בְּכָל שָׁעָה שֶׁמִּתְחַשֵּׁק לָהּ, גַּם אִם זֶה בְּשָׁלוֹשׁ בַּלַּיְלָה אוֹ בְּחָמֵשׁ לִפְנוֹת בֹּקֶר, וְלֹא מְנִיחָה לָהֶם לִישֹׁן. אֲבָל גַּם זֶה מַמָּשׁ לֹא מֵעִיד עַל בְּעָיַת זִכָּרוֹן. וּמַה גַּם שֶׁסַּבְתָּא אוֹמֶרֶת שֶׁאִמָּא מְקַשְׁקֶשֶׁת, שֶׁהִיא אַף פַּעַם לֹא מִתְקַשֶּׁרֶת בַּלַּיְלָה אֶלָּא שֶׁפָּשׁוּט אִמָּא וְאַבָּא אוֹהֲבִים לַעֲשׂוֹת מִסְדַּר שֵׁנָה בְּתֵשַׁע בָּעֶרֶב וְאִם מִתְקַשְּׁרִים קְצָת אַחֲרֵי תֵּשַׁע זֶה כְּבָר נֶחְשַׁב אֶמְצַע הַלַּיְלָה.

סַבְתָּא אוֹהֶבֶת לְדַמְיֵן וְהִיא מְעֻלָּה בִּלְהַמְצִיא סִפּוּרִים. הַרְבֵּה פְּעָמִים הִיא מַאֲמִינָה וּמְשַׁכְנַעַת אֶת עַצְמָהּ שֶׁמַּה שֶׁהִיא מְדַמְיֶנֶת בֶּאֱמֶת קָרָה, אֲבָל הִיא תָּמִיד הָיְתָה כָּזוֹ כָּךְ שֶׁגַּם זֶה לֹא מֵעִיד עַל כָּךְ שֶׁמַּשֶּׁהוּ לֹא בְּסֵדֶר אִתָּהּ.
"לֹא סַבְתָּא, אֵין לָךְ שׁוּם בְּעָיָה עִם הַזִּכָּרוֹן," אָמַרְתִּי, "אִמָּא מַעֲלִילָה עָלַיִךְ".

זוֹ הָיְתָה הַפַּעַם הַיְּחִידָה שֶׁרָאִיתִי אֶת סַבְתָּא, אָמְנָם רַק לְרֶגַע קְצַרְצַר, קְצָת מְפַקְפֶּקֶת. הִיא מֵעוֹלָם לֹא דִּבְּרָה עַל הַזִּכָּרוֹן וְלֹא הִרְשְׁתָה לְאַף אֶחָד לִטְעֹן שֶׁיֵּשׁ לָהּ בְּעָיַת זִכָּרוֹן. כְּשֶׁאִמָּא וְאַבָּא הָיוּ רַק מַזְכִּירִים אֶת הַמִּלָּה זִכָּרוֹן, הַשֵּׂעָר שֶׁל סַבְתָּא הָיָה מִזְדַּקֵּר לְמַעְלָה, וְהָעֵינַיִם הָיוּ מַצְלִיפוֹת מַבְּטֵי זַעַם. אַבָּא וְאִמָּא מִיָּד הָיוּ מִשְׁתַּתְּקִים.

אִמָּא אוֹמֶרֶת שֶׁסַּבְתָּא לֹא מוֹדָה בָּזֶה כִּי הִיא פָּשׁוּט שׁוֹכַחַת שֶׁהִיא שׁוֹכַחַת, וְסַבְתָּא חוֹשֶׁבֶת שֶׁאִמָּא זוֹמֶמֶת כָּל מִינֵי תָּכְנִיּוֹת נֶגְדָּהּ, וְכָךְ הִיא חָשְׁבָה גַּם הַפַּעַם.

"אַתָּה צוֹדֵק", אָמְרָה סַבְתָּא, וְהַפָּנִים שֶׁלָּהּ הִשְׁתַּנּוּ מִיָּד, "אִמָּא שֶׁלְּךָ מַמְצִיאָה כָּל מִינֵי דְּבָרִים. בִּכְלָל, נִרְאֶה לִי שֶׁלָּהּ יֵשׁ בְּעָיוֹת עִם הַזִּכָּרוֹן שֶׁלָּהּ וְאִם לֹא עִם הַזִּכָּרוֹן אָז יֵשׁ לָהּ בְּעָיוֹת אֲחֵרוֹת. אֲנִי לֹא צְרִיכָה לְהִתְרַגֵּשׁ מִמֶּנָּה", אָמְרָה וְהַחִיּוּךְ הַקֻּנְדָּסִי הַקָּבוּעַ שֶׁלָּהּ שׁוּב צָץ וְהוֹפִיעַ.

אֲבָל אָז הַפָּנִים שֶׁלָּהּ הִרְצִינוּ. "מִיכָאֵל, מִישֶׁהוּ מְנַסֶּה לְהִתְנַקֵּם בִּי, זֶה בָּרוּר. חַיָּבִים לַחְקֹר אֶת זֶה", הִרְהֲרָה סַבְתָּא בְּקוֹל. סַבְתָּא שׁוּב הִשְׁתַּתְּקָה, מַרְצִינָה. הַפָּנִים שֶׁלָּהּ שִׁנּוּ הַבָּעָה כָּל כַּמָּה שְׁנִיּוֹת. לְרֶגַע הֵן נִרְאוּ רְגוּעוֹת וְאָז פִּתְאוֹם הָיוּ שׁוּב מְתוּחוֹת. הַפֶּה הִתְכַּוֵּץ, הָעֵינַיִם הִצְטַמְצְמוּ וְאָז נִפְעֲרוּ וּפִתְאוֹם הִיא קָפְצָה בִּזְעָקָה, "זֹאת הִיא! כֵּן זֶה בָּרוּר. אֵיךְ לֹא חָשַׁבְתִּי עַל זֶה. זֹאת הִיא שֶׁהִצִּיתָה אֶת הַבַּיִת שֶׁלִּי," אָמְרָה סַבְתָּא בְּפָנִים רְצִינִיּוֹת. "הָיִיתִי צְרִיכָה לָדַעַת מֵהַהַתְחָלָה".

"מִי זֹאת הִיא?" שָׁאַלְתִּי אֶת סַבְתָּא מְבֻלְבָּל.

"כֵּן, כֵּן, זֹאת הִיא. בָּטוּחַ, אַחֶרֶת אִי־אֶפְשָׁר לְהַסְבִּיר לָמָּה הִיא מְנַסָּה לְהַעֲלִיל עָלַי".

"סַבְתָּא, עַל מִי אַתְּ מְדַבֶּרֶת?" שָׁאַלְתִּי חֲסַר סַבְלָנוּת.

"עַל אִמָּא שֶׁלְּךָ כַּמּוּבָן", אָמְרָה סַבְתָּא, "זוֹ אִמָּא שֶׁלְּךָ שֶׁהִצִּיתָה אֶת הַבַּיִת שֶׁלִּי".

"סַבְתָּא, זֶה לֹא נִרְאֶה לִי. מַה פִּתְאוֹם שֶׁאִמָּא תַּעֲשֶׂה כָּזֶה דָּבָר?"

"אוֹ... יֵשׁ לָהּ הֲמוֹן סִבּוֹת! מֵאָז וּמִתָּמִיד הִיא רָצְתָה לְהִפָּטֵר מֵהַפְּרָחִים מִפְּלַסְטִיק שֶׁלִּי. חוּץ מִזֶּה, הִיא רוֹצָה לְשַׁכְנֵעַ אֶת כֻּלָּם שֶׁאֲנִי לֹא זוֹכֶרֶת כְּלוּם".

"אֲבָל סַבְתָּא, הִיא בִּכְלָל יָשְׁנָה בַּבַּיִת כְּשֶׁהִתְקַשַּׁרְתְּ".

"זֶה בְּדִיּוּק מַה שֶׁהִיא רָצְתָה שֶׁנַּחְשֹׁב. הִיא עָשְׂתָה רַק כְּאִלּוּ הִיא יְשֵׁנָה, אַחֶרֶת אֵיךְ תַּסְבִּיר שֶׁהִיא עָנְתָה לַטֶּלֶפוֹן מַהֵר כָּל כָּךְ?"

"אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ. הַטֶּלֶפוֹן נִמְצָא מַמָּשׁ לְיַד הַמִּטָּה שֶׁלָּהּ".

"אֲנִי בְּעֶצֶם הִתְעוֹרַרְתִּי כִּי שָׁמַעְתִּי רְעָשִׁים," לָחֲשָׁה לִי סַבְתָּא, מְשַׁחְזֶרֶת אֶת מַה שֶׁקָּרָה, "רָאִיתִי צֵל בּוֹרֵחַ. עַכְשָׁו אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁזֶּה הָיָה הַצֵּל שֶׁל אִמָּא שֶׁלְּךָ. נִסִּיתִי לְכַבּוֹת אֶת הַשְּׂרֵפָה וּבֵינְתַיִם אִמָּא שֶׁלְּךָ מַהֵר חָזְרָה הַבַּיְתָה. יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהִיא נָסְעָה בָּאוֹטוֹ אוֹ שֶׁהִיא בִּכְלָל רָצָה בַּחֲזָרָה.

רָאִיתָ אוֹתָהּ מִתְנַשֶּׁפֶת?" שָׁאֲלָה סַבְתָּא.

"לֹא", עָנִיתִי.

"טוֹב. אָז כַּנִּרְאֶה הִיא לֹא רָצָה אֶלָּא נָסְעָה בָּאוֹטוֹ. אִמָּא שֶׁלְּךָ הִצִּיתָה אֶת הַסָּלוֹן שֶׁלִּי וְעָשְׂתָה כְּאִלּוּ אֲנִי שָׁכַחְתִּי נֵר דּוֹלֵק. וְגַם אִם הִדְלַקְתִּי נֵר, לְעוֹלָם לֹא הָיִיתִי מַדְלִיקָה לְיַד הַפְּרָחִים מִפְּלַסְטִיק, וּמַה פִּתְאוֹם שֶׁנֵּר יַמְשִׁיךְ לִדְלֹק כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שָׁעוֹת עַד אַרְבַּע לִפְנוֹת בֹּקֶר וּבְדִיּוּק אָז יִשְׂרֹף אֶת הַמַּפָּה וְהַפְּרָחִים. אֲבָל, מִיכָאֵל, שׁוּם מִלָּה. אָסוּר שֶׁאִמָּא שֶׁלְּךָ תַּחְשֹׁד שֶׁאֲנַחְנוּ יוֹדְעִים, אַתָּה מֵבִין?"

הִנְהַנְתִּי וְהִבְטַחְתִּי לֹא לְגַלּוֹת כְּלוּם.