תקוות שווא

ניסיון רב-שנים הוכיח שדמוקרטיה אנרכיסטית שבה איש הישר בעיניו יעשה אינה מתאימה לנו ומדרדרת את המדינה כמעט בכל תחומי החיים למציאות עגומה ומייאשת. לכן, המשימה הראשונה והחשובה ביותר של הממשלה החדשה שתקום, צריכה להיות פשוטה בתכלית: החזרת התקווה. לשם כך תצטרך הממשלה להפעיל מערכת שלטונית חדת-שיניים ובעלת כללים ברורים, הדומה באופייה לתקנות ההגנה לשעת חרום בכל הנוגע לקיצור תהליכים, צמצום ביורוקרטיה ומיקוד העשייה בביצוע תוכניות בלוחות זמנים ותקציב מוגדרים.

ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר, אהוד ברק, הודיע (יום ב', 16.3.15) כי הוא תומך במועמדות יצחק הרצוג בבחירות לכנסת ה-20. הודעתו של ברק, שעמד בעבר בראש מפלגת העבודה ואשר בממשלתו שימש הרצוג מזכיר הממשלה, פורסמה בהודעה של רשימת המחנה הציוני שבראשה עומד הרצוג.

מאז נודע שהולכים לבחירות, התבססה גם לחלוטין הלוגיקה בפוליטיקה הישראלית של השנים האחרונות. ייתכן שבאמת ובתמים כי הרעיונות האידיאולוגיים במקרה הטוב שלהם נמצאים אי-שם בבסיס אותם נבחרי הציבור, ובמקרה הגרוע הם כלים הישרדותיים למסך הסוואה ומעין נשק קונספציה לתפיסת כסאות, ובעיקר שמירתו של הכסא החשוב מכל.

מדוע התקשורת לא בודקת לעומק את האלטרנטיבה של בוז'י הרצוג לנתניהו? האם הוא ראוי לשמש כראש ממשלה? האם הוא מתאים לתפקיד החשוב הזה? האם ניסיונו כמזכיר ממשלה, שר תיירות ושר רווחה בתקופות קצרות מאוד, יאפשר לו להתמודד עם המשימות החשובות שיש לנו על הפרק בפן הביטחוני-מדיני ובפן החברתי-כלכלי? מדוע לא נבחנה אישיותו והתנהגותו בשעת לחץ ומתח נוכח הלחץ העצום והעומס האדיר שתפקיד זה דורש במשך 24 שעות ביממה?

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט סלים ג'ובראן, מבהיר כי על-אף שקודמו בתפקיד, השופט אליקים רובינשטיין, ציין במסגרת לקחי הבחירות לכנסת ה-19 כי יש לבחון הצבת מצלמות במסגרת המאבק בזיופי בחירות - לא יוצבו מצלמות בקלפיות בבחירות לכנסת ה-20 שיתקיימו מחר.