בחודש האחרון אנחנו מתעוררים כל בוקר לידיעה נוספת בדבר פרשת נשיא המדינה. הנשיא ישתתף בטכס השבעת נשיא בימ"ש העליון או באירוע כזה או אחר, הנשיא מחפש איך להשעות את עצמו, האם בנבצרות או במחלה - האם בטיסה לחו"ל או במחלת השפעת. מסתמן עימות בית הנשיא למתלוננת, הנשיא אנס 3 נשים, הנשיא אנס 10 נשים, יש סחיטה, אין סחיטה.... מספיק!
נמאס לי להתעורר כל בוקר לקונצרט הבושה שנשיא המדינה מנגן עליו. נשיא המדינה איננו "סתם אזרח פרטי" - הנשיא הוא אזרח מס' 1 של המדינה.
מוסד הנשיאות בכלל ונשיא המדינה בפרט מסמלים עבור המדינה ואזרחיה סמל. וכסמל וכמי שנחשב לאזרח מס' 1 עליו לנהוג בהתאם. נורמות ציבוריות מחייבות את נבחרי העם שלנו ואת הנשיא בפרט.
בזמן שמתנהלת נגדו חקירה, חילופי האשמות הדדיים בינו לבין הנאשמת- קשה לי לראות את הנשיא מייצג אותי במדינות זרות, משביע שגרירים, משתתף באזכרות ממלכתיות, פותח את ביתו כסמל הקונצנזוס הלאומי, ומשתתף בכנסים כאזרח מס' 1 של המדינה.
כמי שמייצג את המדינה בכל האירועים בהם מתחייב נקיון כפיים, בם יש לראות את הנשיא במיטבו ולא במקום בו הוא אמור להסתתר ובמקום בו אמורים הדברים לא רק להיראות - אין הנשיא יכול להסתובב ולהתהדר כאילו לא קרה דבר.
הנשיא מקבל סמכויות רבות מכוח החוק - הוא ממנה שגרירים, משביע ממשלות, נשיאי בית משפט, והחשוב מכל - הוא מייצג את העם (ואותי).
אני לא מעוניינת שאזרח כזה בזמן שהוא נחקר תחת אזהרה, מה שהופך אותו למעמד של חשוד - ייצג אותי.
אינני חורצת את דינו של נשיא המדינה חלילה, ואינני מתיימרת לעשות כך כרגע, ואין זה משנה מה תהיינה תוצאות המשפט.
ההליך בו המדינה מעורבת והנשיא הגורמים להתבזותו (וגם להתבזותי) אינם ראויים. מראית העין והכבוד אותו אני רוחשת למוסד הנשיאות מחייבים את הנשיא להשעות את עצמו ולהימנע ממקרים מביכים.
מדוע מתעקש הנשיא להביך את עצמו ומדינה שלמה שתתעסק בניאופיו, מבושיו ובגידותיו. מדוע בית המחוקקים מתפתל בכיסאותיו ולא נוקט עמדה חד-משמעית. האין ראוי יותר להשעות את עצמו עד תום החקירה ולאפשר לו ולנו להשאיר את מוסד הנשיאות במקום ובכבוד הראוי לו.
אני קוראת לנשיא המדינה לחסוך מאיתנו את הבושה ולהשעות את עצמו לאלתר!.