מי חייב במכרז?

מי עוד לא כתב מכתב לגב' הנכבדה העומדת בראש משרד החינוך? מי לא שלח לה מכתב והסביר לה שבמגזר הבדואי ישנו מחסור של יותר 240 גני טרום חובה לילדים בני 4-3. זה בנוסף ל-150 גני ילדים השובתים זה היום השלישי, ומשאירים ברחובות 4,500 ילדים בלי מסגרת חינוכית. עד כמה ניתן להתאכזר ולחבוט בילדים בגיל הרך, רק בגלל היותם בדואים?!

אנו נחשבים עם של ביטחוניסטים, נכון או לא? או שאולי אנחנו פשוט בוטחים בעצמנו עד כדי זלזול בכל הכללים. אנו מלמדים את האזרחים לבדוק כל חפץ חשוד, לבדוק אם אין אדם חשוד לידנו למען מניעת פיגוע, מזהירים מטיילים בחו"ל בנוגע ליעדי נסיעתם - עם של ביטחון. עם שחי ונושם ביטחון. או שאולי הכול רק למראית עין?

אנחנו היהודים הקמנו מדינה אך לא השתחררנו מהגלות. מהרצון לרצות את הפריץ. לכן אנחנו רוצים לרצות את כל העולם. אנחנו הכי מוסריים וחוטפים גינויים בלי סוף. הכי מוסריים ונהרגים כדי לא לפגוע באויבינו. חשבנו (לא כולנו) שאם נוותר על חבלי ארץ יניחו לנו. הכנסנו את אוייבינו לארצנו. אפשרנו להם להתחמש. לא השכלנו להבין את שפתם. שפה אחת לעולם ולנו, ושפה אחת כלפי עמם. חשבנו שאנו חכמים יותר מהם. נתנו להוליכנו שולל כי ראינו מהרהורי לבנו. חשבנו שאותם ערכים שהם נר לרגלינו, הם גם ערכיהם. כדי לרצותם פינינו ישובים פורחים החל מימית וכלה בגוש קטיף. האמת היום מכה בפרצופינו. המוסר היהודי העתיק צריך להיות נר לרגלינו. הקם להרגך השכם להורגו. גם אם הוא מסתתר מאחורי נשים וילדים. להפסיק את היחס הסלחני על פרובוקציות ופעולות מלחמתיות נגדנו.

הדינמיקה הציבורית (המובלת כמובן על-ידי התקשורת לסוגיה), למי שזוכר, הייתה כזו: מיד עם סיום המלחמה התלהמו מספר אנשי מילואים (חלקם בצדק, חלקם בהגזמה מיותרת) ודרשו מיידית את פיטורי הרמטכ"ל, שר הביטחון וראש הממשלה.