לכבוד
מנהלי רשת המוסדות
מרכז ישיבות בנ"ע, אמי"ת, צביה, אור-תורה ואמונה
שלום רב!
הנדון: בחירות לרשויות המקומיות
בחודש נובמבר הקרוב יערכו ב"ה בחירות לרשויות המקומיות ברחבי הארץ.
הרשימות הדתיות המתמודדות בבחירות אלו, יבקשו קרוב לודאי את תמיכתכם, עזרתכם הלוגיסטית, יבקשו שתלמידי הישיבה ובנות האולפנא יסיעו להם בחלוקת חומרי הסברה ואפילו יעזו לבקש, בדחילו ורחימו, שתכתבו מכתב להורי התלמידים ולבוגרים המביע את תמיכתכם ברשימה הדתית לאומית.
לצערי, רוב מנהלי המוסדות בארץ יקשיבו בנימוס לבקשות אלו וידחו אותם בטעונים שונים, "זה לא מכובד שאנשי חינוך..." אנחנו לא מתעסקים בפוליטיקה", "אנחנו בעד גישה ממלכתית ומפרגנים לכל המתמודדים...".
יתכן והינכם צודקים. ע"פ התיאוריה הנלמדת בחוג למדעי המדינה ובלימודי מינהל ציבורי, זו הגישה הראויה, אך במציאות פני הדברים שונים לחלוטין.
יום לאחר הבחירות, תתייצבו במשרדיהם של ראש העיר או סגן ראש העיר הדתי-לאומי וחברי סיעתו שנבחרו בזיעת אפם והצליחו לקבל שניים-שלושה מנדטים (במקום חמישה פוטנציאלים) ותבקשו הקצאת כספים לישיבה התיכונית, תדרשו שהעירייה תשקיע בגינה הציבורית הסמוכה לאולפנא, תתחננו להקצאת קרקע לבניית בית הכנסת השכונתי, ותסבירו לראש העיר וסגנו שלא יתכן שביום העצמאות ויום ירושלים אין שום פעילות תורנית או לכל הפחות בעלת אופי יהודי- ערכי המאורגנת ע"י העירייה...
גם במישור הפרטי, בודאי תרגישו נוח לפנות לחבר המועצה 'שלנו' ולהפנות אליו את הורי התלמידים על כל בעיה או בקשה. מאישור לסגירת המרפסת, הנחה בארנונה או תיקון הפנס בקצה הרחוב. הבקשות שלכם יהיו רבות ומוצדקות וידם של הנבחרים תהיה קצרה מלהושיע. מה לעשות שבשדה הפוליטי, כשמחלקים את העוגה התקציבית ואת מוקדי הכוח העירוניים, לא בודקים כמה תלמידותיכן תורמות בשרות הלאומי ומה אחוז התלמידים המתגייסים לצה"ל. פשוט סופרים קולות וצוברים מנדטים. בוחרים ראש עיר, סגנים, ראשי ועדות ומנהלי אגפים.
כן, אנחנו רואים את עצמנו כממלכתיים ו'כלל ישראל'. אבל, שאר החברה הישראלית מזהה אותנו כדתיים לאומיים. ראו מה קורה בזמן שצריך להקצות מבנה לישיבת ההסדר המקומית? כשדרושה בת שרות לאומי למוסד חינוכי? או כשיש דיון במליאת המועצה על תקציב התרבות התורנית בעיר?
לא אחת שאלנו את עצמנו 'איך הנציגים של ש"ס דואגים יפה לציבור שלהם'? לא אחת נשארנו פעורי פה והיקשנו 'איך ש"ס מקבלת כ"כ הרבה תקציבים...'?
אל מול נציגיי ש"ס צריך לראות גם את תיבת התהודה שלהם - הציבור.
הציבור הש"סניקי לא מתפלפל עם עצמו. נציגי הציבור שלו ובראשם מנהלי מוסדותיו, אינם נמנעים מנשיאה בנטל הקמפיין. להפך. ביום הבחירות הם מתייצבים כאיש אחד ואומרים - הנני! הזהות הקולקטיבית מאוד ברורה במישור הארצי והעירוני כאחד.
נניח שבמישור הלאומי המחנה הדתי ציוני חלוק בדעותיו. ישנה חלוקה אידיאולוגית, והשקפות עולם שונות במישור החברתי והמדיני. אך על מה המחלוקת במישור המקומי? על מה פיזור הדעת ועל מה פיזור הקולות?
לא משנה מהי זהותה הפוליטית של הרשימה המקומית. אח"י? מפד"ל? איחוד לאומי? רשימה דתית מאוחדת? זה לא משנה!
לעניות דעתי, ראוי לקרוא לתלמידים לצאת לרחובות, לחלק מדבקות ולהניף שלטים. תבקשו מחבריכם לקהילה לתלות שלט במרפסת ולארגן חוג בית. תעבדו בשביל הנציגים שלכם חודשיים, והם יעבדו בשבילכם- בשבילנו חמש שנים.
בכבוד רב
אדמונד חסין
יו"ר מזכירות אח"י - האיחוד הלאומי
