שלום לך אדוני ראש הממשלה,
פעם נוספת אני כותב לך, ובעצם זו הפעם השלישית שחברי הנכים ואני מגיעים לעשות קבלת שבת באוהל המחאה כאן בירושלים. הרעיון של קבלת השבת עלה בי כדי להציג ולהראות את הפן האנושי של ציבור הנכים, את החום והאהבה שבאנשים האלה, להדגיש את מצוקתם, אבל לא בדרך צעקנית ומתלהמת אלא בדרך מאופקת ומכובדת!
האם אני צודק? האם זו הדרך? או שהם צריכים לצאת לרחובות כפי שעשו היום, או לשרוף צמיגים ולאים במעשים קיצונים כפי שהם מתכננים בשבוע הבא. האם רק כך משיגים דברים במדינה?
איתי מגיעים אנשים מקסימים בעלי מודעות חברתית ובעלי לב גדול וחם. ומה עם הלב שלך אדוני ראש הממשלה? אנחנו שוב פעם מזמינים אותך לעזוב את ביתך החם והמוגן ולבוא אלינו לאוהל המחאה.
תרשה לי לספר לך אדוני ראש הממשלה, שהמחאה החברתית שאני גאה להוביל, חוצה גבולות, אנשים ומפלגות; ואולי ישמע לך מוזר שלמעלה מ-320 אלף איש קוראים את האופנוען בדרכים. זה לא אני ואין לי מנגנון של אנשי תקשורת אנשי תדמית ויחצנים כפי שיש לך, אלא אלה המצוקות והשאיפות של העם לשנות את המצב ולברוא מציאות טובה יותר שמתנקזות אלי, למאבק שלי בדרכים.
אתה מבין אדוני ראש הממשלה, המצוקות שבמדינה מעצימות את כמות האנשים שמצטרפים אלי. אתה בעצם מעצים אותי! שהרי לא נבחרתי לשום מפלגה ולא התיימרתי להוביל ולעבוד אצל אף אחד כפי שאתה הצהרת בנאום מפורסם שלך "אני עובד אצלכם". תגיד לי, ככה מתנהג עובד? רומס את המעסיקים שלו?
אתה זה שאמרת בנאום אחר לאחר המלחמה "אני נשאר לתקן את הליקויים". תגיד לי, מה תיקנת? ואיך זה שבמקום לתקן יותר ויותר ליקויים, קלקולים, אזלות יד, חוסר מנהיגות ורפיסות - מדממת החברה הישראלית למוות?
אדוני ראש הממשלה, לא אעבור איתך על כל החשבון שיש לי איתך, ויש לי! אתה הוא המנהיג שלי ואתה הכתובת האחראית על מה שקורה במדינה; את העניינים שיש לי איתך צברתי במפגשים שלי בדרכים עם העם, משדרות מוכת הקסאמים ועד משפחות החיילים החטופים, ממצוקת חסרי היכולת, ועד הייאוש של המעמד הבינוני שמנסה לעבוד בכבוד ומגלה שבדרך הישר הוא לא גומר את החודש. לכן אני לא מדבר איתך עכשיו על מדיניות הקומבינות שמאלצת את העם להיות עבריין בשביל להביא אוכל הביתה, לא מדבר איתך עכשיו על חוסר הביטחון האישי של האזרחים, זה חשבון אחר ושיחה אחרת. אני מתמקד במכתב זה בעניין מצוקת הנכים.
אתה מבין אדוני ראש הממשלה, שמשהו דפוק במערכת אם הנכים פנו בבקשת עזרה לאופנוען בדרכים? אתה מבין שבעצם המערכת הממסדית האטומה לא התייחסה למצוקת הנכים שנאלצו לבקש עזרה להגברת המודעות ממני, ואני באתי רק ליום אחד ביום שלישי לפני שלושה שבועות, ונשאבתי למאבק הצודק הזה שיכול היה להימנע? אפילו השרים הממונים מצדיקים את מאבקם, אבל זה בדיוק כפי שאתם מצדיקים את תביעתם של ניצולי השואה, ובקומבינה מעכבים את הכספים וסופרים כל יום כמה אומללים נוספים שמתים.
לכן אני פונה אל האדם שבך - אהוד, בוא לאוהל המחאה של חברי הנכים. תאמין לי, אתה תעשה טוב להם והרבה יותר טוב לעצמך. בוא, דבר איתם, תקשיב למצוקתם, חבק אותם, תבטיח לעזור להם, בזה אני מבטיח לך שתקנה את ליבם וגם את עולמך.
אני מחכה לך!
- ביום ראשון בבוקר תתקיים ישיבת ממשלה בעניין עסקה להשיב את הבנים החטופים רגב וגולדווסר. במפגש האחרון במצפה הילה לחשה לי מיקי אם אפשר לתמוך ולבקש מאנשים להגיע, אז חברי היקרים:
אני מצרף לכם הזמנה לעצרת המחאה, ואני אהיה שם. להמשך הרשומה עם תמונות ותיאורים לחצו על הקישור:
[קישור] ניפגש בדרכים,
מגן דהרי.
