אל לנו להקל ראש באמרי השפר האוויליים, היוצאים מפיו של אדם המכונה רב בישראל, והמהין לפגוע פעם אחר פעם בישראלים החילוניים.
הזלזול, הקללות ושאר נוהגיו הפסולים של הרב עובדיה, מן הדין שייעלמו מחיינו, והעובדה כי אנו עוברים לסדר היום, אינה אומרת, כי אין לדברי הבלע שלו, קהל שוטה הנוהה אחריו, ולומד ממנו, על-פי איזה אמות מידה, יש לנהוג בציבור הישראלי החילוני- הציוני.
על בית המשפט למצוא דרך להעמיד רבנים מסיתים, מן הסוג הנלוז הזה על מקומם ולא לנהוג בהם בכפפות של משי, אהדה וחרדת קודש. כל אותם פוליטיקאים הנוהגים לפקוד את ביתו, לקבלת ברכה!(?) או מדויק יותר לומר, שיתוף פעולה עם המימסד אותו ה"רב" מייצג, אמורים להחרים ולנדות את האיש לחלוטין.
למרבה הצער, בין מבקריו ומוקיריו נמצא גם נשיא המדינה, ובלתי נסבל הוא הרעיון, כי לאחר דבריו של מר עובדיה, ימשיך הנשיא בקשריו עמו, כאילו לא אירע דבר.
לגבי כל "המנהיגים" הפוליטיים שלנו, ציפיותינו מהם כה נמוכות, עד כי ניתן לומר, כי בביקוריהם התכופים במעונו, והכבוד לנשק את ידיו, מתאימים לרמתם הכללית ומידת נכונותם להחניף ולשלם כל מחיר בעבור חופן של הבטחות, להישארות על כסאם, אשר זר לא יחפוץ כלל לשבת עליו.
אוי לה לחברה התלויה בחברה של שוטים מבית מדרשו של יוסף עובדיה, ואוי לו לעם, אשר אינו יודע להילחם על כבודו הרמוס, באמת, יש לנו ארץ נהדרת, מה זה נהדרת, שבא לבכות.
