חרם או לא, העובדות מדברות בעד עצמן? תחת שלטון מוסלמי לא הייתה אפשרות ליהודי להיבחר לתפקיד בכיר, או להימנע מתשלום מס גולגולת. מדי פעם הוא גם היה שעיר לעזאזל של פורעים מוסלמים. למרות זאת, קהילות יהודיות שגשגו כמעט בכל מקום, ללא הפליה מתקנת באוניברסיטה, אלא למרות ההפליה, לא באמצעות הפגנות אלימות, ללא בכי או נהי או התעקשות על מסכנות. נהפוכו, יהודים רבים הצטרפו לצבאות במקומות שבהם הם חיו כיוון שהם ראו את עצמם, קודם כל, אזרחים גאים ונאמנים שמוכנים למות בהגנה על ארצם, ע"ע דרייפוס.
הדרוזים, לעומתכם, בחרו להיות אזרחים נאמנים, לשרת את המולדת שלהם, כאזרחי מדינת ישראל, לשלם בחייהם וזאת למרות שאנחנו רחוקים מלהיות מושלמים, בלשון המעטה, ביחסים שלנו איתם. לצידם של הדרוזים ניתן למנות את הבדואים, הצ'רקסים, הנוצרים ומיעוט שבמיעוט של מוסלמים שמתנדבים לצבא בהסתר. הם בחרו להיות קודם כל אזרחים. לעומתם, אתם מוכנים לשעבד את ההווה למען עתיד לא ידוע.
בשבועות האחרונים, באופן אירוני, מקבלת התגובה הצבאית שלנו כנגד ירי הקסאמים והגראדים והמלחמה נגד החמאס, את ההשוואה הקבועה לקרב התנ"כי בין דוד לגוליית, שבו החמאס ותושבי עזה מזוהים עם דמותו של דוד והצבא הישראלי מזוהה עם דמותו של גוליית. אני חושב שראוי לנתץ את ההשוואה הזאת אחת ולתמיד.
אתם לעולם לא תהיו גוליית, כיוון שהוא בניגוד ל"לוחמי החירות והחופש" בעזה, לא היה מתחבא, לעולם, מאחורי ילדים או נשים, והוא היה מוכן להילחם בטובי הלוחמים פנים מול פנים.
אתם גם לעולם לא תהיו דוד, כיוון שעם או קבוצת אנשים שמקדשים את המוות, מברכים על ההרג, מחנכים לשנאה כבר מהגיל הרך, משמרים, למען שלטונם, את המסכנות, הבערות והעוני ורודים באחיהם באכזריות, לעולם לא יוכלו להצמיח מנהיגים בעלי שיעור קומה כמו: דוד בו גוריון או מנחם בגין. הראשון הקים מדינה, יש מאין, והשני ויתר על שטח עצום ונכסים רבים למען הסכם שלום.
אגב, את האמירה הזאת על מחסור במנהיגים בקרב הפלשתינים, השמיע אחד ממנהיגי הפתח ברצועת עזה, עוד בחייו של ערפאת.
רק למען התזכורת: מנחם בגין התנגד להעלאת אחוז החסימה מן הטעם הפשוט של מתן אפשרות לכל מיעוט להשמיע את קולו, קשה ומרגיז ככל שיהיה, בכנסת ולא ברחוב.
אז הצעתי לך, במקום לחפש סיבות למה לא לשרת, אפילו לא שירות לאומי אזרחי בקהילה, או אפילו במשטרת התנועה, או למה להחרים את הבחירות ולהמשיך לבדל את עצמכם, אולי תתחיל לחשוב היכן הציבור שלך יכול להשתלב, היכן הוא יכול לתרום ולהיות שותף בעשייה. אני חושב שבסופו של דבר, הבחירה שלכם, בצד השני, באופן אוטומטי, הובילה אפילו אישים בולטים במחנה השמאל לתמוך במלחמה בעזה, אז אולי הגיע הזמן לבחור להיות אזרחים? פשוט לחיות!
