|
|
ציפי לבני [צילום: בן דויטש]
|
|
|
|
|
ציפי עומדת כעת בצומת.
אם היא תפנה מיד שמאלה ותלך לאופוזיציה, היא תוכיח שהיא מנהיגה בעלת עקרונות מוצקים, שאינה מוכנה לשלם, על חשבון המדינה והאינטרסים שלה, מחיר מופרז, במטרה להיות ראש ממשלה, וכי היא יודעת לקרוא את המפה הפוליטית נכון ובמהירות, ובזאת תקבע את תדמיתה כמנהיגה ראויה.
אם היא תפנה כעת ימינה ותצטרף לממשלת נתניהו, צפוי שתומכי השמאל שהצביעו עבורה (כאילו היא או כל אחד אחר היו יכולים לשנות את מה שנקבע כבר בתחילת המחזה (הטראגי מבחינתנו, לדעתי, כאיש מרכז עם נטייה קלה שמאלה) ימחו על כך.
אבל, בסופו של עניין, זה הדבר הנכון לעשותו, הן מבחינת האינטרס ארוך הטווח של כלל מדינת ישראל (ואפילו של אותם מצביעי שמאל שהצביעו קדימה, מתוך אמונה בסיסמה "או ציפי או ביבי", או "רק לא ביבי"), ומבחינת האינטרס של קדימה כמפלגה חפצת חיים (ובייחוד, כשהמדובר הוא במפלגה לא הומוגנית, שרבים מנבחריה הם אנשי ליכוד לשעבר ובעלי נטייה ימינה, שסכנת קריעת חלק ממנה וחבירתו לליכוד מרחפת עליה, אם תלך לאופוזיציה) וכמענה למאווייהם של אנשיה לעמדות השפעה. בכך היא תבטיח את קיומה של קדימה לעתיד, אך מה שחשוב יותר מבחינתה היא – את תדמיתה כמנהיגה פוליטית ומדינית אחראית ובשלה.
בנוסף, היא ומפלגתה יהיו בעמדת השפעה, שתאפשר להם לקדם את מעמד הנשים, כך שבבחירות הבאות הנשים יתמכו בה באופן טבעי יותר מאשר הפעם (ללא תחושה שעושים עליהן ספין) ובאופן נחרץ יותר.
אם נדמה לה שהיא עדיין יכולה להתקדם ישר, לכיוון ראשות ממשלה, למרות התמרור (דהיינו, תוצאות הבחירות) המורה שהדרך חסומה, יתברר לה שלא מדובר רק בדרך חתחתים/משובשת, אלא, שבסופו של דבר היא תראה את הכתובת שנכתבה על הקיר ברגע שהתברר שהולכים לבחירות, לפיה ביבי יהיה ראש הממשלה הבא, כך שאין שום סיכוי שהיא תגיע ליעד המבוקש (והפרשנים הפוליטיים, האמורים לדעת לעשות חשבון פשוט, או שהיו צד לספין של אדלר-ארד, או שהם טמבלים גדולים מציבור צרכני התקשורת).
תוצאתו של ניסיון נואל כזה תהיה, מבחינתנו כאזרחים, בזבוז זמן יקר ועיכוב תהליך הבראת המשק, ומבחינתה - תסכול ואובדן אמינות בעיני הציבור, שייראה אותה כ"פוליטיקאית קטנה" ולא ריאלית, שאינה מתאימה להנהיג (או, כפי שהליכוד טען כנגדה, "זה גדול עליה"), דבר העלול לפגוע בה בהתמודדות בעתיד. כל ניסיון של לבני ללכת בדרך זו, סופו שהיא תיאלץ בהמשך לחפש נתיב שיחבר אותה לאחת מהדרכים הקודמות.
לכן, על ציפי להחליט, ללא דיחוי, לאן היא פונה, ולפנות מיד. בין אם תפנה לאופוזיציה ובין אם תפנה לקואליציה. העיקר הוא שהיא תודיע על כוונתה לאלתר, ותקטין בכך את המחיר שנתניהו יתחייב לשלם לליברמן, למפלגות החרדיות ולאלה שמימין לליכוד, ואם היא תחליט שהיא מצטרפת לממשלה בראשותו, הוא לא יהיה חייב לצרף אליה חלק מאותם שותפים פרובלמטים ועם ישראל ייצא נשכר. לכן, בחייך, ציפי, אל תיתקעי בצומת ופני כבר.
