|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
היום פורסמה ידיעה בדבר תקנות השקט שמוציא המשרד להגנת הסביבה. זה כאילו אני שומע את פעמוני הבשורה של המהפיכה בניו-יורק בזמנו, בדבר המלחמה בכל הרעות החולות, באמצעות ה"דברים הקטנים". הסתכלתי טוב בידיעה, שמא מרוב התרגשות קראתי לא נכון ואכן, זה אצלנו.
בידיעה יש פירוט של סוגי הפרות מנוחה, כמו למשל (ורק על-פי מה שאני זוכר) "איסור הפעלת רדיו וטלוויזיה בקול רם שמפריע לשכנים", "הגבלה של כריזה באזורי מגורים - 'אל תזאכן'...", ציוד גינון בין השעות 7 בערב ו-7 בבוקר" ועוד, כאשר מרוב התרגשות משתבשת לי הכתיבה.
אמנם אין להתלהב מדי, כי ציורי הגרפיטיס - סמל מלחמתו של ג'וליאני - ושאר הרעות באוטובוסים הציבוריים, לא נכללים כי הם לא משמיעים קולות, אבל חייבים לזכור שהללו הם "חוט השדרה" של "הדברים הקטנים" שאם הם לא מטופלים, יותר מאוחר הם הופכים לגדולים.
לאחר שההתלהבות שככה קצת, נזכרתי בשינויים גדולים בעבר, כמו ועדות שונות שקמו לגבי בריונות בבתי הספר, שכיום לא זוכרים אפילו את שמותיהן. כמו-כן, אני לא רוצה להצטייר כאנטישמי ומצד שני, חייבים גם להזכיר את הנ"ל, שלא יאשימו אותי ביצירת אשליה שיכולה לפגוע בבריאותו של הציבור שיכול להתרגש מהבשורה, ואחר הבשורה היא כמו עורבא פרח.
|
| תאריך:
|
10/03/2010
|
|
|
עודכן:
|
12/03/2010
|
|
עתידי המנחם
|
|
הסרט "עג'מי" נוצר בישראל. נושאו ישראלי. שחקניו, כמו גם הבימאים ושאר העוסקים במלאכה, ישראלים, ומתאר מציאות ישראלית הקיימת במדינת ישראל. ולא פחות חשוב: הסרט ממומן על-ידי כלל אזרחי ישראל באמצעות המיסים המשולמים על ידם (למעט אלה המתחמקים מחובתם) למדינה.
|
|
|
|
|
כרגיל, מחפשים את המפתחות כאשר הם מתחת לאף ובכל זאת מחפשים - יש בזה הונאה וזלזול בציבור. בינתיים, ממשיכים להראות בעמודי העיתונים תמונות של משפחות שלמות שנהרגו בתאונת הדרכים האחרונה, כאשר כבר לא מדברים על זו שקדמה לה.
|
|
|
|
|
אפשר לכתוב על עוד תחומים רבים שלא הוזכרו באותה סדרת רשימות הקשורות לממשלה המורכבת מנציגי ציבור "מאולתרים", דהיינו - שהתחברו לשם מטרה אחת והיא, להיות בשלטון וליהנות ממנעמיו. ואכן, כפי שכבר נכתב, הייתה עבודה רבה ומאומצת להרכיב מפלגות, או איך שהן נקראו. היה אוסף של מצטרפים, שלא היה להם מכנה משותף, פרט כאמור, להיות בשלטון והשאר.
|
|
|
|
|
זה מכבר אני חש כי עבור הטייקונים - עבור חלקם - ערי הארץ, ואולי המדינה כולה, אינן אלא פלטפורמה "להתקדם בחיים", ואולי אפילו, בשיא הפשטות, רק פלטפורמה לעשות עליה כסף. אבל האם חברי מועצת עיר, נבחריהם ולכאורה נציגיהם הנאמנים של התושבים הפשוטים המתגוררים בעיר - האם גם הם לא באמת רואים בעיר שלהם "בית"? האם גם להם יש "סיבות" להיות ב"פוליטיקה", ותחושת השייכות והלוקאל-פטריוטיות, הן לא ממש, או אולי אפילו ממש לא, חלק מזה?
|
|
|
|
|
אנו מורכבים מאינספור ניגודים ומתקיימים בזכות שיווי משקל רגיש במיוחד. כל תופעה של שבירה, מעוררת בנו חרדה איומה. הפחד מהתפוח הרקוב בתוך השק מערער את יכולתנו להגיב במידה ראויה. שלטון מוחלט בזולת מערער את שיווי המשקל ודוחף לבדוק את גבול השליטה.
|
|
|
|
|
