"אשְׁאַל אַדוֹן עוֹלָם"

הפיוט, " אשְׁאַל אַדוֹן עוֹלָם " ֶחִיבֶּר הַדַיָין, רֹאשׁ בֵּית דִּין שֶׁל מְחוֹז שַׁרְעַב, הַמְשׁוֹרֵר, הַמְקוּבָל, מוֹרִי דָּוִד בֶּן מוֹרִי יוֹסֵף בֶּן מוֹרִי חַיִים צַאִירִי זצ"ל, אָבִיו שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְסָבוֹ שֶׁל דָּוִד וְנִינָיו דָּוִד וְיוֹסֵף צַאִירִי זצ"ל, בְּכַוְוָנַת הַתְקִיעוֹת בְּרֹאשׁ הַשָׁנָה עַל דֶּרֶך הַסוֹד; הקורא מוזהר שלא לבטא בשפתיו את כל הכוונות המובאות בפיוט אלא יעבירם במחשבתו אך את מילות הפיוט יקרא בקול ובהטעמה ובניגון ככתבן;

אַתְּחִיל לִכְתּוֹב
פִּזְמוֹן נָאֶה עֹדֹהֹ[ על דרך הסוד ]
וְסִימָנוֹ;

אֲנִי דָּוִד בֶּן יוֹסֵף בֶּן חַיִים צַאִירִי
ו ֹחֹ [וזו חתימתי,דוד =וח]
זֹיֹעֹא [זכותו יגן עלינו אמן]
וְעוֹמֵד הַתוֹקֵע וְאוֹמֵר;

אשְׁאַל אַדוֹן עוֹלָם. אֲשֶׁר בְּחָכְמָה בָּרָא. אֶרֶץ וְשָׁמַיִם. בְּרַחַמִים וְדִּין קְשׁוּרָה. וּבָּחַר בְּיִשְׂרָאֵל. רֵאשִׁית תְּבוּאָתוֹ קָרָא. וְהִנְחִילָם יָמִים.לִמְצֹא בָּהֶם עֲתִירָה. לְעוֹרֵר הָרַחַמִים. מִלְפְנֵי אָיוֹם וְנוֹרָא. זַמְרוּ לַיהוה בְּכִנוֹר בְּכִנוֹר וְקוֹל זִמְרָה; פזמון זַמְרוּ

הפייטן מסביר את מהות ראש השנה בתקיעת השופר. עם ישראל, שהוא ראשית תבואת ה' " בני בכורי ישראל", קיבל יום בו הרחמים מתעוררים והעולם נידון.

נחָלָנוּ יוֹם זֶה. דָּת עוֹלָמִים. יוֹם אַשֶׁר בּוֹ שׁוֹכֵן מְרוֹמִים. יוֹשֵׁב עַל כִּסֵא דִּין. וּמְשָׁרְתָיו סְבִיבָיו קָמִים. וְכָל בָּאֵי עוֹלָם. מְעַשֵׂיהֶם רְשׁוּמִים. וּסְפָרִים נִפְתָחִים. נִכְתָבִים וְנַחְתָמִים. מֵהֶם לְחַיֵי עוֹלָם. וּמֵהֶם לְחַרְפַּת עוֹלָמִים. וּמֵהֶם תְּלוּיִים וְעוֹמְדִּים. עַד יוֹם הָעַשָׂרָה; זמרו

הפייטן מסביר שה' ברחמיו הינחיל לנו יום בשנה שבו העולם נידון וכל נידון נפתחים ספריו ומקריאים את פועלו באותה שנה. ביום זה היחיד נידון לזכות חיי עולם או לחובה והבינוניים מקבלים ארכה עד ליום הכיפורים שהוא יום העשרה למען יתקנו דרכם עד אז. כאן נוכל להבין את משמעות הפיזמון" זמְרוּ לַיהוה בְּכִנוֹר בְּכִנוֹר וְקוֹל זִמְרָה", שעלינו להודות ולשבח את ה' על כך שזיכה אותנו ליום זה.
יוֹם זֶה בְּנֵי הָאֶלֹהִים. בְּמִשְׁמְרוֹתָם נִצָבִים. וְגַם יָבוֹא בְּתוֹכָם. מְעוֹרֵר מְדָנִים וְרִיבִים. וְהוּא סוֹבֵל עַל שִׁכְמוֹ. כַּמָה פְּשָׁעִים וְחוֹבִים. וְטוֹעֵן עָל יִשְׂרָאֵל. דִּבְרֵי שֶׁקֶר וּכְזָבִים. וְצוּרֵינוּ בְּרַחְמָיו. יָעָצָנוּ דְּבָרִים טוֹבִים. לְטָרְדוֹ בְּקוֹל שׁוֹפָר בְּכַוָנָה בְּרוּרָה; זמרו

בבית זה הפייטן מתאר את ההליכים המתקיימים ב"בית הדין שלמעלה". ביום זה ה' יושב על כסא הדיין. המלאכים מתייצבים בפניו כסנגורים. השטן מתייצב כנגדם כקטגור וטוען על ישראל דברי שקר וכזבים. ה' יעץ לישראל, ביום זה, לבלבל את השטן בקול שופר. בלבול זה מצריך חיזוק של כוונה לקיים מחשבה, דיבור ומעשה.

דְגוּלִים הָכִינוּ. לַשׁוֹפָר וְשִׁיעוּרוֹ. וְסוֹדוֹ הָבִינוּ. עַד עֵת בֹּא דְּבָרוֹ. תְּפִיסַת יָד טֶפַח. בְּחָכְמָה כִּי שָׁם מְקוֹרוֹ. וְהוּא עַצְמוֹ בַּבִּינָה. הַמֶלֶך הַמִשְׁפָט יִקָרֵא. וְהָעַלְיוֹן הַנִרְאָה בַּכֶתֶר. וְאֵין סוֹף לֶהַדָרוֹ. וְתַּחְתּוֹן בְּדַעַת יַזִיל שֶׁפַע וְאוֹרָה; זמרו

בבית זה הפייטן ממחיש את המחשבה בכך שהוא אומר : "דגולים הכינו", כלומר התכוננו, חשבו על ראש השנה. למדו את כשרות השופר, טיבו, גודלו וסודו כדי שביום הדין תדעו את יעודו ותצליחו לבלבל את טיעוני השטן.

וְעֵת יַתְחִיל לִתְקוֹע. בַּכַוָנָה יִרְשׁוֹם. כִּי פִּיהוּ הַקָצֵר. רְמָז לְיוּד שֶבַּשֵׁם. וְגַם הֵא רִאשׁוֹנָה. בְּהַבָל מַכְנִיס. אַשֶׁר יִנְשׁוֹם. וְסוֹד הַוָאו בַּקוֹל. כָּלוּל מֵאַמַשׁ וְאָבוֹת יַדְּרִישֵׁם. וְהַבָל הַמוֹצִיא בְּהֵא אֲחַרוֹנָה סְדוּרָה; זמרו

בבית זה הפייטן מבסס את הכוונה על יסוד הסוד. הכוונה היא שפעולת התקיעה היא כנגד שם ה' כך; הפה של התוקע מתחבר אל פי השופר הקטן הוא "יוד" שבשם. הנשיפה לתוך השופר היא "הי".

האויר שעובר דרך לוע השופר הוא "ואו". הנשימה לאחר הנשיפה היא שוב "הי". כלומר צירוף האותיות "יוד", "הי", "ואו", "הי" מביא לשם ה'. "וסוד הואו בקול" הכוונה שהואו שווה 6 ובו יש לכוון כנגד אפר, מים, אש [ א.מ.ש. ] וכן 3 אבות - אברהם, יצחק, יעקב שהם יחד 6 כנגד ה"ואו".

דבָר פֶלֶא תִּרְאֶה. בַּשׁוֹפָר וְאוֹדוֹתָיו אִם תְּחַשְׁבֵהוּ מָלֵא. וְתִּדְרוֹשׁ בְּאוֹתִיוֹתָיו. בַּשִׁין אֶלֹהִים מָלֵא. וּמְצֵפָץ דִּין בְּחִינוֹתָיו. וּפֵא וָאָו אֶלֹהִים פָּשׁוּט. מִסְּפָּרוֹ כְּהִלְכוֹתָיו. וְהַרֵישׁ יַעַלֶה אֶלֹהִים. בְּחֶשְׁבוֹנוֹ אַחוֹרוֹתָיו. וְאַל תִּטְעֶה בַּחֶשְׁבּוֹן. כִּי אִם בְּדֶרֶך יְשָׁרָה;
להלן מושגי יסוד להבנת הפיוט; למשל המילה "שופר";

"מלא" שין ואו פא ריש
"פשוט" שופר
"אחורותיו" ש שו שופ שופר
האות "ה" נכתבת ביודין "הי" ובהיות "הה"
האותיות של המלה "שופר" הם; שין ואו פא ריש
ראשונות; שופר
אמצעיות; יאי
אחרונות; נואש

על אותה דרך יש לפרש את שאר המילים.

בבית זה, הפייטן, מבאר את הכוונה על דרך הסוד באמצעות החישוב המתמטי. כאשר מחשבים את המילה "שופר" מלא. ה"שין" שווה "א, ל, ה, י, ם" מלא והאימות נמצא בצירוף האותיות "מצפף" שסכומם 300 כמניין האות "ש". על דרך זו האות "פא" ביחד עם האות "ואו" שוות ל- "א, ל, ה, י, ם" -פשוט שסכומם 86. כך גם האות "ריש" שווה ל- "א, ל, ה, י, ם" - באחרותיו שסכומם 200.

בעֵת תַּחְשׁוֹב נוֹאָשׁ. סוֹף הָאוֹתִיוֹת. שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים אֶהְיֶה. פָּשׁוּט וְיוּדִּין וְהֵיוֹת. יַעֲלֶה הַכָּל שֶׁלֶג. הַמַלְבִּין הָעוֹנוֹת. וּתְצָרֵף אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים. אוֹתִיוֹת שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת. וְהָרֶמָז כִּי שְׁלֹשָׁה אֶלֹהִים. נִכְנָסִים בְּשָׁלֹשׁ רִאשׁוֹנוֹת. וְאַמְצִעוּת הַמִלוּי יָאִי מִסְפָּרוֹ אֶהְיֶה כְּסִדְרָא; זמרו

בבית זה, ממשיך הפייטן, את ניתוח אותיות המילה "שופר". סוף האותיות של "שופר" "מלא" הן "נ. ו. א. ש." והם שוות לשלושה פעמים " א. ה. י. ה." פשוט ומלא. פעם הה ב"היות" ופעם ב"יודין" שסכומם עם 24 האותיות שלהן הוא 357 וכן המילה "שלג" בצירוף 24 האותיות גם סכומם 357 היינו שלג שצבעו לבן השופר ממתק הדין ומקיים "אם יהיו חטאכם כשנים כשלג ילבינו". אמצעות המילה "שופר" מלא הן האותיות "י, א, י, ".שווה " א. ה. י. ה." כסדרה כלומר סכומם 21.

נבוֹן לֵבָב יַעֲלֶה. בְּרֵאשִׁית הַקְהִלָה. וְגַם דַּעְתּוֹ וְשִׂכְלוֹ. יְיַשֵׁיב בַּתְּחִלָה. לְשֵׁם הַוִיָה יְכַוֵין. וְנִיקוּדוֹ לְמַעַלָה. בְּשֵׁשׁ אוֹתִיוֹת יְשַׁלֵב. יְסוֹבֵב כָּעַגָלָה. וְשִׁשָׁה פָּסוּקִים יְסַדֶר. וּבְרֹאשָׁם יַעַשֶׂה פְּעוּלָה. וְשִׂפְתוֹתָיו יֶרַחֵשׁ. וְיִפְתַּח בַּתְּפִילָה. לְהַעְבִיר מְסָכִים הַמַבְדִּילִים וְתַּעַלֶה תְּפִלָתוֹ יְשָׁרָה; זמרו

בבית זה, הפייטן מנחה את ציבור המתפללים במי לבחור כתוקע בשופר ומעמיד את התוקע על כובד אחריות שליחותו הציבורית והמוסרית המוטלת עליו. על הציבור לבחור אדם שהוא נבון לבב ויודע להתרכז. הפייטן מנחה את התוקע כיצד להצליח במשימתו; א. לבודד עצמו מטרדות היום. ב. לסדר שישה פסוקים שהם ראשי תיבות "קרע שטן" ויכווין בהם כפי שמופיע במחזור.

יְדִיד הַנִבְחַר. מְרֵאשִׁית עַדָתוֹ. יִהְיֶה צִיר נֶאֶמָן. לְהַשְׁלִים שְׁלִיחוּתוֹ. וְיַפְרִיד הַחוֹמֶר. וְיִשְׁכַח עַמָלוֹ וּבֵיתוֹ. וְדַעְתוֹ תִּהְיֶה נְכוֹנָה. לְהוֹצִיא הַכָּל בִּתְפִלָתוֹ. וְיוֹדַע כִּי רַבִּים. תְּלוּיִים בִּזְכוּתוֹ. וְיִהְיֶה שֵׁם הַוִיָה. לְנַגְדוֹ וּלְעוּמָתוֹ. וְכָל תְּפִלוֹתָיו יַעַלוּ מְקוֹם מִנְחָה טְהוֹרָה; זמרו

בבית זה הפייטן מכנה את התוקע "ידיד הנבחר" אך מזהירו להיות שליח נאמן במידה שיצטרך לשכוח את צרותיו ובעיותיו כדי שיוכל לכוון בתקיעות להוציא את הציבור לידי חובה. על מנת להצליח בשליחותו על התוקע לחשוב על שני דברים; א. רבים תלויים בו. ב. יזכור שם ה' " שויתי ה' לנגדי תמיד" ואז יהיה לו מורא ויצליח.
ועֵת יִפְתַח לְשֵׁם יִחוּד. קוֹדֶם הַבְּרָכָה. יַחֲבֵּר שֵׁם יָה בְּוָה. וְיָקִים כַּלָה נְסוּכָה. וְיֹאמֶר הַרֵינִי מוּכָן וּמְזוּמָן. לְקַיֵים מִצְוָה עְרוּכָה. הַכְּתוּבָה בַּתּוֹרָה. וְאַמוּרָה בַּהַלָכָה. וִיְבָרֵך וְיֹאמַר זְמָן בְּקוֹל נוֹעַם וְזִמְרָה; זמרו

בבית זה, הפייטן מנחה את התוקע לומר "לשם יחוד" שמשמעו למה אני מכוון בתקיעות. המשמעות ביחוד כפי שהוא מובא במחזורי "ראש השנה". ביחוד יכוון לחבר שני שמות ה' שהם; " י. ה. " ב " ו. ה. " ויברך "אשר קדשנו.... לשמוע.." וכן בברכת "שהחיינו" ביום הראשון.

סוֹד בְּמִלַת לִשְׁמוֹעַ. לְשׁוֹן אַסֵיפָה וְחִיבוּר. גַם יְכַוֵין בְּמִלַת קוֹל. בְּמַחְשָׁבָה וְדִיבֻר. אַדְנוּת וְהַוִיָה וְאֶהְיֶה. שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת בְּחִיבּוּר. וְגַם יִכְלוֹל שֵׁם יָה. עִמָהֶם צָבוּר. וְחָמֵשׁ אוֹתִיוֹת אֶלֹהִים. וּשְׁלֹשָׁה צֵירוּפִים כָּאָמוּר. וְעִם הַכּוֹלֵל יַשְׁלִים. הַמִסְפָּר וְהַחַקִירָה; זמרו

"וישמע שאול את העם". משמעות המלה "וישמע" היא כינוס העם. גם כאן בברכה "לשמוע" הסוד שלה במובן של אסיפה, כינוס. בצירוף המילה "קול" יעביר במחשבה ובדיבור כינוסם וצירופם של שלושה שימות שהם; "אַדְנוּת וְהַוִיָה וְאֶהְיֶה" ויכלול עמהם שם. "יָה" " וְחָמֵשׁ אוֹתִיוֹת אֶלֹהִים".

פרָטֵי הַשׁוֹפָר אַנַקְתֶם. וְשָׂר הַכִּסֵא חַקִירָתוֹ. וְגַם יַעַלֶה פַּסְתַּם. חָסֵר וָאָו דְּרוֹשׁ אוֹתוֹ. וּתְקִיעָה תַּקְפַה. בַּעַל פֶּה סוֹד מַלְכוּתוֹ. וּשְׁבָרִים שָׂר יְהוֹאֵל. הַמַלְאָך הַמַעֲלֶה אוֹתוֹ. וּתְרוּעָה אַדוֹן כֶּתֶר. אַחְרִית דָּבָר וְרֵאשִׁיתוֹ. נָעוּץ סוֹפָן בִּתְחִלָתָן כְּשַׁלְהֶבֶת בְּגַחֶלֶת קְשׁוּרָה; זמרו

בבית זה, הפייטן מביא את הכוונה האחרונה למלה "שופר". שהיא גמטריה של המילה " אנקתם" שווה "שופר" שווה "פסתם" ועוד "ו" שווה 591. "תקיעה" שווה "תקפה" שווה 585. "שברים" שווה "שר יהואל" שווה 552. "תרועה" שווה "אדון כתר" שווה 681. "נעוץ סופן בתחילתן" הכוונה לתקיעה בהתחלה ולתקיעה בסוף שהיא ראשית וסוף ל"תשר"ת" "תש"ת" "תר"ת".

כוונת התקיעות כי ר"ע [270 ] טרומטין אלו לבטל יצ"הר [ יצר הרע ] דע"ז[ דעבודה זרה ] בשם קר"ע

[ "קולי.." "ראש.." "ערוב.." ] שט"ן [ "שש.. " "טוב.." "נדבות.."] :

פ"א [פעם ראשונה] פ"ב [פעם שניה] פ"ג [פעם שלישית]
פ"א אברהם חכמה פ"א יצחק בינה פ"א יעקב דבכורות
כת"ר תקיעה שברים תרועה
בדעת עטרת דחסד דמלכיות דיעקב מלכיות
תקיעה

פ"ב אברהם פ"ב יצחק פ"ב דוד פ"ב עקב זכרונות מלכיות
גדול"ה תקיעה שברים תרועה תקיעה
פ"ג אברהם פ"ג יצחק פ"ג דוד פ"געק שופרות דמלכיה
נצ"ח תקיעה שברים תרועה תקיעה
יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שתקיעת תשר"ת שאנחנו תוקעים היום תעשה ממנה עשרה על יד הממונה שרשי"ה להיות עולה ולישב בראש אלהי ויעשה עמנו אות לטובה וימלא עלינו רחמים ברוך בעל הרחמים:
פ"א אברהם חסד פ"א יצחק גבורה פ"א יעקב דבכורות
חכמ"ה תקיעה שברים תקיעה
פ"ב אברהם פ"ב יצחק פ"ב יעקב שופרות דזכרונות
גבור"ה תקיעה שברים תקיעה
פ"ג אברהם פ"ג יצחק ד פ"ג יעקב זכרונות דזכרונות
הו"ד תקיעה שברים תקיעה
יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שתקיעת תש"ת שאנחנו תוקעים היום תהא מרוקמת על היריעה על יד הממונה טרטי"אל כשם שקיבלת ע"י אליהו ז"ל שר הפנים ושר מטטרו"ן ותמלא עלינו ברחמים ברוך בעל הרחמים:
פ"א אברהם נצח פ"א יעקב דוד הוד פ"א יעקב הוד מלכות דשופרות
בינ"ה תקיעה תרועה תקיעה
פ"ב אברהם פ"ב יעקב דוד פ"ב יעקב זכרונות דשופורות
ת"ת תקיעה תרועה תקיעה
פ"ג אברהם פ"ג יעקב דוד גדולה שופרה דשופרות
יסו"ד תקיעה תרועה תקיעה

ובכן יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שיעלו אלו המלאכים היוצאים מן השופר, ומן התקיעה, ומן השברים, ומן התרועה ומן תשר"ת ומן תש"ת ומן תר"ת לפני כסא כבודך וימליצו טוב בעדינו לכפר על כל עונותינו;

אח"כ אומר "אשרי העם יודעי וכו' ואח"כ אומר מזמור שירו לה' וכו'

בסֶדֶר תַּשְׁרַת רִאשׁוֹן. לְאַבְרָהָם תְּעוֹרֵר. וְעֵת תַּמְשִׁיך בַּקוֹל. בַּחֶסֶד תְּעַטֵר. וּבַשֵׁנִי לְיִצְחָק. בְּמִדַת אַבְרָהָם תְּחַבֵר. וּבַשְׁלִישִׁי לְיַעַקֹב. תִּפְאֶרֶת בַּחֶסֶד תְּיַישֵׁר. כִּי שְׁלֹשָׁה אֵלֶה. רְמוּזִים בְּאָבוֹת דְּבֶחֶסֶד קְשׁוּרָה; זמרו
נִגוּן הַתְּקִיעָה. בְּאַבְרָהָם דְּרוּשָׁה. וּשְׁבָרִים בְּיִצְחָק. בַּתְּחִלָה קָשָׁה. וּבְּאַחַרִיתָה רַך. וְדִינֶיהָּ חַלוּשָׁה. וּתְרוּעָה בְּיַעַקֹב וְדָוִד. לְחַבֵר רַך וְקָשֶׁה. כִּי מִדַּת הַמַלְכוּת בַּתִּפְאֶרֶת עַזוּרָה; זמרו

חַקוֹר תַשַׁת הָרִאשׁוֹן. לְעוֹרֵר יִצְחָק כָּלוּל בַּחֶסֶד. וְאֵין לְלָקְחוֹ לְבַדּוֹ. כִּי הוּא יוֹם דִּין וָפַחַד. וּבַשֵׁנִי לְאַבְרָהָם. מִדָתוֹ בְּיִצְחָק נֶאֶחָד. וּבַשְׁלִישִׁי לְיַעַקֹב. תִּפְאֶרֶת בִּגְבוּרָה יַחַד. גַּם אֵלֶה רְמוּזִים בְּאָבוֹת דְּבִגְבוּרָה; זמרו

יעְרוֹך תַּרַת הָרִאשׁוֹן לְעוֹרֵר יַעַקֹב בְּמִשְׁמַרְתּוֹ. יְעַטְרֵיהוּ בְּאוֹתוֹ קוֹל. בְּמִדַּת תִּפְאַרְתּוֹ. וּבַשֵׁנִי לְיִצְחָק. יַמְתִּיק גְּבוּרָה בְּאַמִתּוֹ. וּבַשְׁלִישִׁי לְאַבְרָהָם. חֶסֶד וְאֶמֶת אִתּוֹ. כִּי אֵלֶה רְמוּזִים בְּאָבוֹת דְּתִפְאָרָה; זמרו

יהְיוּ אֵלוּ שְׁלֹשִׁים מִיוֹשֶׁב. וְתוֹקֵע בַּעַמִידָה כִּי הֵם בָּעַשִׂיָיה לְמַטָה. בַּמְלְכוֹת וְעוּדָה. וּרְמוּזִים בְּהֵא אֲחְרוֹנָה. וְשֵׁם הַוִיָה בְּלֹא נְקוּדָה. מַלְכוּיוֹת וְזִכְרוֹנוֹת. וְשׁוֹפָרוֹת לְמוּדָה. וּבְזֶה יַתְחִיל לַעַלוֹת. לִמְקוֹם קֹדֶשׁ וְטַהַרָה; זמרו

בתקיעות מנהגינו לתקוע 101 תקיעות. תוך עלייה בארבע עולמות שסימנם " א ב י "ע". אנו עולים מעולם ה"עשייה" לעולם ה"יצירה" לעולם ה"בריאה" לעולם ה"אצילות".

עד כאן הביא הפייטן כוונת שלושים התקיעות הראשונות שאנו בעולם ה"עשייה" ועולים בעולמות עד ל"אצילות" ונקראות שלושים "מיושב" שהציבור יושב והתוקע תוקע כשהוא עומד.

מסְדִיר הַבְּרָכוֹת. וְתוֹקֵע שְׁלוֹשִׁים. וְהֵם בַּמַלְכוּת. דִּיְצִירָה לְבוּשִׁים. לְהַמְשִׁיך אַבְרָהָם בַּנֵצַח. לְבַעֵר הַקְלִיפּוֹת הַכְּחוּשִׁים. וּבַשֵׁנִי לְיִצְחָק. גְּבוּרָה בַּנֵצַח חַמוּשִׁים. וּבַשְׁלִישִׁי לְיַעַקֹב. אֶמֶת וְחֶסֶד בַּנֵצַח שָׁרָשִׁים. וְכוּלָם בַּנֵצַח הוֹד יְסוֹד. אַשֶׁר בַּנֵצַח כְּבוּשִׁים. וְכָל אֵלוּ בַּמַלְכֻיוֹת בְּעוֹלָם הַיְצִירָה; זמרו

הכוונה ב"מסדיר הברכות" היא לתפילת שמונה עשרה, תפילת לחש, כאן אנו בעולם היצירה ותוקע שלושים תקיעות.

פ"א יתקע תשר"ת תש"ת תר"ת

והכוונה לבטל יצה"ר [ יצר הרע ] דע"ז [ דעבודה זרה ] ודג"ע [ ודגילוי עריות ] והשחתת זרע. תשר"ת כת"ר אברהם דוד יעקב יכוין להמשיך באותו קול את אברהם בנצח לבער את הקליפות אשר סביב לעטרה והכל במלכות. תש"ת תר"ת אברהם דוד יעקב יכוין להמשיך את יעקב עם אברהם בנצח כי כל אלו נמשכים בנה"י אשר בנצח והכל במלכות ואלו ביצירה;

צוּרָה שֵׁנִית בַּזִכְרוֹנוֹת. אַשֶׁר בַּיְצִירָה יוּשְׁלַם. וְהֵם רְמוּזִים בַּתִפְאֶרֶת. וְצַדִיק יְסוֹד עוֹלָם. לְהַמְשִׁיך יִצְחָק בְּמִדַת הוֹד. כָּלוּל בְּאַבְרָהָם. וְגַם יְכַוֵין בָּהֶם. לְשַׁבֵּר הַקְלִיפּוֹת וּלְבָּעַרָם. וְכֵן בַּשְׁנִיָה יְכַוֵין. לְהַמְשִׁיך הַשֶׁפַע בָּעוֹלָם. וּבַשְׁלִישִׁי לְיַעַקֹב עִם יִצְחָק. בְּמִדַּת הוֹד כוּלָם. וּשְׁלוֹשָׁה אֵלֶה רְמוּזִים בַּנֵצַח הוֹד יְסוֹד בְּהַדָרָה; זמרו

פ"ב יתקע תשר"ת תש"ת תר"ת

כל אלו התקיעות הם ביצירה ותכוין לבטל יצה"ר מג"ע והשחתת זרע. תשר"ת גדולה אברהם יצחק דוד יעקב יעקב יכוין ליחד יצחק כלול מאברהם במדת הו"ד לשבר הקליפות והכל במלכות. תש"ת גבור"ה אברהם יצחק יעקב אברהם עם יצחק במדת ההו"ד כי שם אנחנו ממשיכים והכל במלכות. תר"ת ת"ת [תפארת] אברהם דוד יעקב יעקב עם יצחק במדת ההו"ד כי ג' אלו רומזים בנה"י [נצח הוד יסוד] אשר בבריאה ביסוד והכל במלכות;

אַחַר זֶה יִגְמוֹר. הַסֶדֶר הָאַחַרוֹן. וְהֵם בְּשׁוֹפָרוֹת דִּיְצִירָה. בַּבִּינָה יְכוֹנֵן. לְהַמְשִׁיך אֶת יַעְקֹב. בְּמִדַת הַיְסוֹד יְכַוֵין. לְבַעֵר הַקְלִיפוֹת. כִּי סְבִיבָיו חָרוֹן. וְכֵן בְּסֶדֶר הַשֵׁנִי. יִצְחָק בַּיְסוֹד יִתְלוֹנֵן. וּבַסֶדֶר הַשְׁלִישִׁי. אַבְרָהָם בְּצַדִּיק יְרַנֵן. וְאֵלֶה בַּנֶצֶח הוֹד יְסוֹד אַשֶׁר בְּצַדִּיק אַמוּרָה; זמרו

ופ"ג יתקע תשר"ת תש"ת תר"ת

כל אלו התקיעות בבינה דיצירה ויכוין לבטל יצה"ר דג"ע והשחתת זרע. תשר"ת נצח אברהם יצחק דוד יעקב יכוין להמשיך את יעקב במדת היסו"ד לבטל הקליפות כי סביביו נשערה מאוד. תש"ת הו"ד אברהם יצחק יעקב וימשיך ליצחק במדת היסו"ד ג"פ [ שלושה פעמים ] תש"ת יש בהם א"פ [ 81 ] טרומיטין יכוין לבטל האף הגדול בשם י"ה אדנ"י שהם בגי'[ גימטריה] א"פ גם יה"י דאלפין ומ"ב גי' א"פ. תר"ת יסו"ד אברהם דוד יעקב יעקב לאברהם במדת יסו"ד כי שם אנו ממשיכים שג' אלו הם בנה"י שביסו"ד;

יתְקַע שְׁלוֹשִׁים אַחְרוֹנִים. רִאשׁוֹנָה בַּמַלְכוּת דִּבְרִיאָה. לְהַעְלוֹת אַבְרָהָם לִמְקוֹמוֹ. גְּדוּלָה בַּבִינָה נוֹרָאָה. וּבְשֵׁנִי לְיִצְחָק בְּמִדַת אַבְרָהָם נֹרָאָה. אַדוּקָה בַּבִינָה. לְהַמְתִיקָה קְרוּאָה. וּבַשְׁלִישִׁי לְיַעַקֹב בַּיְסוֹד. בְּמִדַת אַבְרָהָם נְשׂוּאָה. וְכוּלָם רְמוּזִים בַּחֶסֶד אַדוּקָה בַּבִּינָה עַזוּרָה; זמרו

קודם תענו תוקעין תשר"ת תש"ת תר"ת

תשר"ת אהי"ה אברהם יצחק דוד יעקב יעקב יכוין להעלות את אברהם למקומו בגדולה וכל אלו בבריאה;

תש"ת י"ה אברהם יצחק יעקב וכן בסימן זה להמשיך לאברהם עם יצחק בגבורה כי שם ביתו.

תר"ת יהו"ה אברהם דוד יעקב יעקב וכן בזה הסימן להמשיך ליעקב במרת אברהם ואלו התקיעות שבבריא"ה יכוין לבטל יצה"ר דש"ד והשחתת זרע;

רשׁוּם סֶדֶר אֶמְצָעִי בַּבְּרִיאָה וְהוּא זִכְרוֹנוֹת. וְהֵם בַּתִּפְאֶרֶת וִיְסוֹד. דִּבְרִיאָה מְכוּוָנוֹת. לְהַעַלוֹת יִצְחָק בְּאַבְרָהָם. גְּבוּרָה בַּבִּינָה כְּלוּלוֹת. וּבְשֵׁנִי לְאַבְרָהָם בְּיִצְחָק. כִּי שָׁם בֵּיתוֹ קְרוּאוֹת. וּבַּשְׁלִישִׁי לְיַעַקֹב. בְּפַחַד בִּמְעוֹנוֹת אַרָיוֹת. כִּי כָּל אֵלֶה רְמוּזִים גְּבוּרָה בַּבִּינָה הַדוּרָה; זמרו

תשר"ת יכוין לבטל יצה"ר דש"ד והשחתת זרע אברהם יצחק דוד יעקב יעקב יכוין להעלות יצחק כלול מאברהם בגבורה;
תש"ת אלהי"ם אברהם עם יצחק בגבורה כי שם ביתו אברהם יצחק ויעקב.

תר"ת יהו"ה אברהם דוד יעקב יעקב עם יצחק וכל אלו רומזים לגבורה;

יחְתוֹם סֶדֶר הַשְׁלִישִׁי. יַעְקֹב לִמְקוֹמוֹ יַעְלֶה. תִּפְאֶרֶת בַּבִּינָה אַדוּקָה בּוֹ כְּעָלֶה. וּבַּשֵׁנִי לְיִצְחָק בְּמִדַת אֶמֶת. כִּי שָׁם בֵּיתוֹ וְאֹהָלֹה. וּבַּשְׁלִישִׁי לְאַבְרָהָם. בְּמִדַת יַעְקֹב יְחַלֶה. וְכָל אֵלֶה בְּאָבוֹת. תִּפְאֶרֶת בַּבִּינָה שְׁמוּרָה; זמרו

תשר"ת יהו"ה צבאו"ת אברהם יצחק דוד יעקב יעקב יכוין להעלות יעקב למקומו תפאר"ת ;

תש"ת אלהי"ם צבאו"ת אברהם יצחק יעקב יצחק עם יעקב כי שם ביתו.
תר"ת שד"י אברהם דוד יעקב יעקב לאברהם עם יעקב רומזים לחג"ת
[ חסד גבורה תפארת ] אשר בת"ת [ תפארת ]

כאן אנו בעולם הבריאה. ומכאן נעלה לעולם האצילות היינו בקולות העשרה.

וְקוֹלוֹת הָעַשָׂרָה. בְּאַצִילוּת. לְמַעְלָה. לְיַחֵד מִדַּת אַבְרָהָם. גְּדוּלָה בְּחָכְמָה כְּלוּלָה. דְּבוּקָה בְּאֵין סוֹף. מְרוֹמָם עַל תְּהִלָה. וּבַּשֵׁנִי יְחַבֵר. פַּחַד בְּשׁוֹרְשׁוֹ בַּבִּינָה מְעוּלָה. וְיַדְבִּיקוֹ בְּאֵין סוֹף. תְּחִילָת כָּל עִילָה. וּבַשְׁלִישִׁי לְיַחֵד יַעְקֹב. תִּפְאֶרֶת בַּכֶּתֶר לְמַעְלָה. אָדוּק בְּאֵין סוֹף. לְרוֹמְמוּתוֹ סֶלָה. וְגַם יְכַוֵין שֵׁם הַוִיָה. בְּאוֹתִיוֹתָיו עַשָׂרָה; זמרו
אלה עשרה קולות [ תקיעות ] האחרונים לפני "תענו ותעתרו". קודם עלינו לשבח יתקע תשר"ת תש"ת תר"ת עולם האצילות יכוין בי' קולות אלו לבטל יצה"ר מל"הר [ מלשון הרע ] ומהוצאת זרע לבטלה;

תשר"ת יכוין ליחד מדת אברהם בשרשו בחכמ"ה

תש"ת ליחד יצחק בשרשו בבינ"ה

תר"ת ליחד יעקב בשרשו בכת"ר

מספר הטרומיטין של ק' [ 100 ] קולות תת"ץ [ 890 ] ויכוין בשם שד"י במילואו שי"ן דל"ת יו"ד אלהים פשוט ויכוין לשדד כוחות הדין דאלהים בשם שד"י במילואו ומאה קולות.

חנוּן וְרַחוּם שְׁמַע קוֹלֵינוּ. בְּקָרְאֵינוּ לְךָ בַּתְּפִלוֹת. יַשֵׁר לְבָבֵנוּ וְדַעְתֵּינוּ. בְּדֶרֶך סְלוּלָה לְעַלוֹת. וּרְצֵה נִיבֵינוּ וְשִׂיחֵינוּ. מְקוֹם קוֹרְבָן וְעוֹלֹת. וְגַם כָּל חַטֹאתֵינוּ. תַּשְׁלִיך בִּמְצוּלוֹת. וּמִנִסְתָּרוֹת תֶּטַהַרֵינוּ. וְנַקֵינוּ מִשְׁגִיאוֹת. וְכָתְבֵינוּ בְּסֵפֶר חַיִים. מְחִילָה סְלִיחָה וְכַפָּרָה; זמרו

בבית זה הפייטן מסיים בתפילה שיתקבלו תפילותינו ושימחלו עוונותינו.

________________________

בסידורים הפיוט אינו תואם למקור. נוסח זה מוגה על-פי המקור - כתב יד.
הועבר באדיבות דן צאירי-כוכבי, לעילוי נשמת הורי יפת [מנגמי] ומרים [צאירי] כוכבי ז"ל.
דן כוכבי כפר מרמורק אלול תשס"ד