בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
תחקיר - עיר הנמל אינה בטוחה
|
|
|
מפקירים בריאות 200,000 איש
|
שנים ארוכות נמשכת הסאגה בסוגיית בניית בית חולים באשדוד ● תחקיר Nfc מציג את השתלשלות העניינים מהחלטת ממשלה שניתנה בשנת 1993 המאשרת הקמת בית חולים ועד לדרישתו הנוכחית של ראש עיריית אשדוד להתחיל לבנות ללא מכרז שלישי ● בינתיים, הנזקקים לטיפל רופאי נדרשים לבזבז זמן יקר בנסיעה לבתי החולים ברחובות או באשקלון
|
אשדוד. עיר מודרנית ללא בית חולים
|
|
|
|
|
|
אשדוד היא העיר החמישית בגודלה בישראל. יותר ממאתיים אלף איש גרים בשטח עיר הנמל שהוקמה באמצע שנות החמישים. לאורך השנים, קלטה אשדוד עולים רבים וכיום היא עיר מודרנית, המחולקת לרובעים שתוכננו לתפקוד עצמאי. אולם, בעיר החמישית בגודלה בישראל, המתפתחת בקצב מהיר, לא השכילה המדינה להקים בית חולים. וכך, למרות החלטות ממשלה וחוק שנחקק בשנת 2001, תושבי העיר אשדוד הזקוקים לטיפול בבית חולים, מוצאים עצמם נודדים לבתי חולים בסביבה, ולפעמים, זמן קריטי ויקר נאבד עד שהחולה מגיע לבית החולים.
|
אם דבר לא יקרה, נשתמש בנשק יום הדין
|
|
|
צבי צילקר. מכרז נוסף הוא מיותר
|
|
|
ראש עיריית אשדוד, צבי צילקר אמר ל- Nfc כי עניין הקמת בית החולים מתגלגל בין משרדי הממשלה השונים כבר מספר שנים. "משרד הבריאות הגיע להבנה שיש להקים שלושה בתי חולים בארץ כאשר מוסכם שהבית החולים הראשון שצריך להיבנות יהיה באשדוד. אולם, למרות שכל השרים הנוגעים לדבר מביעים תמיכה, העניין תקוע". צילקר דורש מהמדינה לאפשר ליזמים להתחיל לבנות בלא מכרז. "מכרז נוסף הוא מיותר. המדינה ביצעה כבר שני מכרזים על-פי הנהלים ועל-פי חוקי מדינת ישראל ואף אחד לא ניגש". צילקר טוען כי "בפעם השלישית אפשר לגשת בלי מכרז". יש לציין, כי קופות החולים הקטנות לא מעוניינות לגשת למכרז. מאידך, קופת חולים מכבי מעוניינת ככל הנראה. ראש העיר אומר כי "יש מוכנות לוותר על ההשתתפות הראשונית של הממשלה. במכרזים הקודמים, התנאים יצרו מצב בלתי אפשרי למי שניגש וזו עוד טענה מדוע יש לאפשר לגשת הפעם ללא מכרז". עוד אומר צילקר כי "בג"צ קבע שעל ממשלת ישראל לנקוט בצעדים לבניית בית חולים בעיר. תוך מספר ימים, נפנה פעם נוספת לשר הבריאות לאפשר לנו לזרז את התהליך ושיפעל יחד עם שר האוצר לפטור ממכרז. אם דבר לא יקרה, נשתמש בנשק יום הדין ונפנה שוב לבג"צ".
|
גידול האוכלוסיה דורש הקמת בית חולים
|
|
|
השר בן יזרי. תומך בהקמת בית החולים
|
|
|
כאמור כל השרים הנוגעים לדבר, כולל ראש הממשלה, תומכים בהקמת בית חולים באשדוד. ממשרד הבריאות נמסר, כי שר הבריאות, יעקב בן-יזרי, יפעל להקמת בית החולים באשדוד עוד במהלך כהונתו. "תושבי האזור קיבלו ומקבלים שרותי רפואה מבתי החולים ברזילי וקפלן. עם גידול האוכלוסיה באזור אשדוד נוצר הצורך בהקמת בית חולים". עוד נמסר, כי "תוכנית בנין ערים אושרה רק בסוף שנה שעברה. בנוסף, הגיש משרד הבריאות לוועדת המכרזים את התוכנית המפורטת (הפרוגראמה) הכוללת גם את תמהיל המיטות". במשרד הבריאות דוחים את קריאתו של ראש עיריית אשדוד לגשת לבניית בית החולים ללא מכרז. "המכרז להקמת והפעלת בי"ח באשדוד בהתאם לחוק יפורסם על-ידי משרד האוצר".
|
הממשלה אישרה והכנסת חוקקה
|
|
|
ח"כ לנדבר. חוויה לא נעימה
|
|
|
כבר בשנת 1993, החליטה הממשלה, אז בראשותו של אריאל שרון לאשר הקמת בית חולים באשדוד. שלוש שנים לאחר מכן, קבע לראשונה משרד הבריאות את הקריטריונים להקמת חדר המיון. שני מכרזים, בשנים 1999 ו- 2000 נסגרו בלא כלום. בעקבות התנהלות העניינים בסוגייה, החליטה סופה לנדבר, היום חברת כנסת בישראל ביתנו ובשנת 2001 חברת כנסת מטעם מפלגת העבודה, ליזום חקיקת חוק להקמת בית חולים באשדוד. אבל, לא רק ההתנהלות הפורמאלית הקפיצה אותה. ח"כ לנדבר, תושבת העיר, החליטה לקדם את הנושא לאחר אירוע משפחתי בו אחד מבני משפחתה הקרובים היו צריכים להגיע לבית חולים במהירות. היא זוכרת כיצד נסעה אחר ניידת טיפול נמרץ של מד"א לבית החולים קפלן ברחובות, מקווה בכל ליבה כי לא יגיעו לבית החולים מאוחר מדי. למזלה, הם הגיעו בזמן אך היא הבינה כי חובה להקים בעיר בית חולים למען הצלת חייהם של התושבים. וכך, שנתיים לפני החלטת ממשלה נוספת בנושא, רוב של כשישים חברי כנסת העבירו את החוק בשלוש קריאות. רק ארבע שנים לאחר מכן, בשנת 2005, פורסמה התוכנית הסטטוטורית ואושרה סופית. גם המכרז השלישי אמור היה לצאת לפועל באותה שנה, אולם, המכרז לא הוכן ולאחר פנייה לבג"צ של עיריית אשדוד, הוחלט לתת אורכה לממשלה לפרסם את המכרז עד 13.3.06. חשוב לציין כי המכרז השלישי, עוד לא פורסם.
|
כל פרויקט ממשלתי חייב להתבצע בהליך של מכרז
|
|
|
השר שטרית. מכרז ללא מחיר מינימום
|
|
|
גם משרד האוצר דוחה את הקריאה לפעול ללא מכרז שלישי. "על-פי חוק חובת המכרזים, כל פרויקט ממשלתי חייב להתבצע בהליך של מכרז. כך גם הקמת בית החולים באשדוד המחייבת הליך סדור של מכרז על-פי החוק. עוד נמסר כי "בחוק להקמת בית החולים באשדוד נקבעו מספר תנאים להקמת בית החולים ובכלל זה מימון בניית בית החולים על-ידי השימושים המסחריים הנלווים בקרקע. העיכוב בתהליך הקמת בית החולים באשדוד נובע מאי השלמת התנאים להוצאת מכרז בהתאם לחוק". "לפני זמן מה אישרה עיריית אשדוד תוכנית בנין ערים מתוקנת האמורה לענות על דרישות החוק. וועדת המכרזים המשותפת למשרדי האוצר, הבריאות ומינהל מקרקעי ישראל, בוחנת בימים אלה את התוכניות העסקיות שהוגשו לה לאור שינויי התכנון האמורים". ואילו שר הבינוי והשיכון, מאיר שטרית הבהיר באופן שאינו משתמע לשני פנים כי הוא תומך בהקמת בית חולים באשדוד. בוועדת הכספים שדנה בנושא, התייחס השר לחוק כ"חוק מטומטם". בסביבתו הסבירו כי אין השר חושב שהחוק דרוש להקמת בית החולים. כמו כן, השר הבהיר כי מרגע שתהיה פרוגראמה מאושרת ע"י משרד הבריאות ובית החולים באשדוד, בתוך חודש יצא מכרז. יש לציין כי חוק בית החולים באשדוד מחייב כי חודש לאחר ההתקשרות עם היזם, יתן מנהל שירותי הרפואה אישור להקמת בית החולים. השר שטרית הדגיש גם כי "אין להוציא את הפרויקט לדרך ללא מכרז. הוא הדגיש כי "ניתן יהיה לקיים מכרז ללא מחיר מינימום, מהלך האמור להקל באופן משמעותי על ביצוע המכרז". עוד אמר כי "במידה ומשרד האוצר ומשרד הבריאות יודיעו כי ניתן לצאת לדרך ללא מכרז, התמונה תשתנה".
|
להתעלות מעל שיקולי מלחמות הבירוקרטיה
|
|
|
ומי סובל בסוף?
|
|
|
מעבר לכל מלחמות הבירוקרטיה, יש לזכור כי מעל מאתיים אלף אזרחי מדינת ישראל חיים בעיר בה אין בית חולים מרכזי. הם נסמכים על שני בתי חולים, קפלן וברזילי המשרתים גם את תושבי הערים רחובות ואשקלון כמו גם את יישובי הסביבה. ניתן רק לתאר את המצוקה השוררת בבתי חולים אלה, את העומס במחלקות שלא לדבר על חוסר נוחות וסכנה גדולה לחיים של אזרחים רבים הזקוקים לטיפול דחוף שאין הם יכולים לקבל משום שאין בית חולים בקרבתם. לפני כ- 13 שנים התקבלה החלטת ממשלה ראשונה בנושא. לאחר החלטת ממשלה נוספת, חוק שחוקק בכנסת ושני מכרזים, ראוי לקרוא לכל הנוגעים בדבר, להתעלות מעל כל השיקולים שאינם נוגעים לחיי אדם ולפעול להקמת בית חולים באשדוד. ולפוליטיקאים, בנימה הצינית ביותר, רק תחשבו על מידת התמיכה האלקטוראלית שתקבלו אם תבנו בית חולים באשדוד. אי אפשר להקל ראש בתמיכה של מעל מאתיים אלף אזרחים.
|
|
תאריך:
|
18/08/2006
|
|
|
עודכן:
|
19/08/2006
|
|
רונן ליבוביץ
|
מפקירים בריאות 200,000 איש
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
זה רוסים שם ?
|
19/08/06 09:17
|
|
|
|
ARMAND
|
19/08/06 14:38
|
|
|
|
אורי 23
|
19/08/06 16:58
|
|
|
|
ולא בי"ח שלא צריך
|
20/08/06 08:00
|
|
|
|
ishco
|
19/08/06 20:22
|
|
2
|
|
חוק מושחת
|
19/08/06 09:20
|
|
|
|
אורי 23
|
19/08/06 16:41
|
|
3
|
|
עוז יעוז
|
19/08/06 14:00
|
|
|
|
אורי 23
|
19/08/06 16:43
|
|
|
|
אשר דעדוש
|
22/08/06 23:08
|
|
4
|
|
רעננה
|
20/08/06 07:36
|
|
5
|
|
מאיר
|
20/08/06 09:14
|
|
6
|
|
אני בשוק
|
21/08/06 11:21
|
|
7
|
|
אני בשוק
|
21/08/06 12:06
|
|
8
|
|
שימשי
|
31/08/06 09:20
|
|
9
|
|
זאנה
|
14/03/08 12:10
|
|
ממשלת ישראל לא הפעילה את המערכות האמורות להגן על העורף בשעת מלחמה. היא לא הפעילה תוכנית קיימת ששמה "שעת פינוי", האמורה לתת מענה לפינוי עשרות אלפי אזרחים בשעת מלחמה, היא לא הורתה לפיקוד העורף לגייס לעזרת יושבי המקלטים והרשויות המקומיות, לפחות חלק מ- 50 אלף אנשי המילואים העומדים לרשותו ולא הפעילה את מטה מל"ח - משק לשעת חירום - האמור לדאוג לאספקת מוצרים ושירותים חיוניים הדרושים לאוכלוסיה ולמשק בשעת מלחמה.
|
|
|
בתחום התכנון והבנייה בישראל עומדת בשער רפורמה חשובה שלמרבה הצער עדיין לא הובאה לדיון ולאישור בממשלה. רפורמה זו מתבססת על המלצותיה של ועדת החקירה בראשותו של השופט ורדי זיילר, שהוקמה בעקבות אסון אולמי "ורסאי". לאחר עבודת חקירה מקצועית וממצה, הציגה הוועדה שורה של המלצות חשובות מאוד שגובשו במסגרת של ועדה בין-משרדית להמלצות אופרטיביות. מטעמים לא-ענייניים, המלצות ועדת החקירה הממלכתית לא זו בלבד שאינן מיושמות אלא אף לא הגיעו לכלל דיון בממשלה. מנקודת הראות שלי זה מצב בלתי מתקבל על הדעת.
|
|
|
"אין ולא הייתה לממשלת ישראל החלטה לא לקיים יחסים עם הרשות". כך מסר ל- Nfc ח"כ שמעון פרס, המכהן כמ"מ ראש הממשלה והשר לפיתוח אזורי. פניית Nfc לפרס נעשתה בימים אלה בעיצומם של האירועים הביטחוניים הקשים מול הרשות/החמאס, לאחר שהתברר לנו, כי פרס, ביחסים העקיפים עם הפלשתינים, פועל בניגוד לכאורה למדיניות הממשלה.
|
|
|
פרשת השוחד שקיבל ראש הממשלה, אהוד אולמרט, בעת שרכש את דירת הגן בכרמיה בירושלים מחברת אלומות ובעליה, מגיעה בימים אלה לשלב ההכרעה. צוות הבדיקה במשרד מבקר המדינה חקר עד כה כ- 20 עדים, ומהם למד על שנעשה: שוחד, סידורים, קשרים, לחצים וכו'. אולמרט שילם בעבור הדירה רק 1.025 מיליון דולר (בתוספת מע"מ), בעוד ששוויה גם על-פי הערכות שמרניות גבוה בעשרות אחוזים יותר. משמעות הדבר: שוחד בהיקף של מאות אלפי דולרים לפחות. תמורת זאת פעל מקורבו וידידו האישי של אולמרט, מהנדס העיר ירושלים, אורי שטרית, להשגת האישורים להקמת הפרויקט - וזאת למרות שמדובר, כידוע, במבנה המצוי בשימור (ולכן לא ניתנו לאיש קודם לכן ההיתרים לפרק את המבנה ולהקים מבנה חדש).
|
|
|
בימים אלה, וככל שהבדיקה במשרד המדינה מתקדמת ומתבררת פרשת השוחד שקיבל ראש הממשלה, אהוד אולמרט, נראה כי לפחות שני כלי תקשורת מתגייסים, באופן פעיל, לחלץ את ראש הממשלה מחשיפת מעלליו. וכיצד הם עושים זאת? ובכן, מעריב וידיעות אחרונות מנסים לבצע "סיכול ממוקד" במבקר המדינה, השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס. היינו: לפגוע בשמו הטוב וכך לערער את תוקף ממצאיו. עם או בלי הדרכת הקודקודים בעיתונים אלה, "חופרים" כתבים משני העיתונים בעברו של לינדנשטראוס בתקווה לגלות שם תקלות ו/או מעשים בלתי כשרים.
|
|
|
|