הסיפור כבר מוכר לכולנו, מצבם של אמני ישראל הוותיקים אינו מהווה מקור לגאווה גדולה. בעוד ברחבי העולם מדינות ואזרחים יודעים להעריך את בכירי האמנים, אשר במשך שנים נתנו מעצמם ועיצבו את תרבותנו, כאן בישראל, הממסד כמו גם הקהל נוהג להתעורר ולהעריך את פועלו של האמן רק אחרי מותו (ע"ע מאיר אריאל, אריק לביא ועוד רבים וטובים).
