הסרט "שתיקת הארכיון" ישתתף בפסטיבל ברלין

הסרט "שתיקת הארכיון" (A Film Unfinished), התקבל לקטגורייה היוקרתית פנורמה בפסטיבל ברלין הקרוב, שייערך בפברואר. ההשתתפות בברלין מגיעה מיד לאחר הבכורה העולמית בפסטיבל סאנדנס שבארה"ב.

"שתיקת הארכיון" יצטרף בברלין לסרט "הזמן הורוד", שניהם סרטים שהופקו עבור יס דוקו.

סרטה הראשון של הבמאית יעל חרסונסקי, הוא קופרודוקציה ישראלית-גרמנית, בהפקת איתי קנתור ונעמי שחורי ("בֶּלְפילמס"), שמביאה לראשונה את סיפורו של סרט קולנוע שנשכח בארכיונים הנאצים. הסרט חושף את האמצעים בהם השתמשו הגרמנים כדי לביים את החיים בגיטו.

הסרט ישודר ב-yes דוקו במהלך השנה הקרובה.

תקציר: הסרט מציג את היחס המתעתע שבין אמת, תיעוד (צילום) וזיכרון באמצעות סיפור הפקתו של סרט התעמולה הנאצי הארוך והמשמעותי ביותר שהופק בגטו וורשה בשנת 1942, שלושה חודשים לפני שליחת רוב תושבי הגטו להשמדה בטרבלינקה. בסרט זה מעומתות סצנות בהן נראים יהודים עשירים כביכול אוכלים ומתבדרים, מול סצנות של גסיסת יהודים ברחובות מלאי זוהמה וריקבון.

הסרט, שמעולם לא הושלם, התגלה במזרח גרמניה בשנת 1954, כשהוא ערוך באופן ראשוני בלבד. למרות שכמעט כל יוצר דוקומנטרי שביים סרט העוסק בגטו השתמש בקטעים מהסרט כאילו היו מסמך נאמן למציאות ששררה שם, רק מעטים מכירים את הסיפור האפל שמאחורי הפקתו.

הקריאה ביומנים שנכתבו על-ידי תושבי הגטו כמו-גם האזנה לעדותם של ניצולי הגטו הספורים הזוכרים עדיין את ימי הצילומים מגלים לנו כיצד כל סצנה בסרט זה, שנראה על פניו תיעודי לחלוטין, בויימה בדקדקנות כה גדולה, עד שהטעתה את כל אלה שעשו בו שימוש לאחר המלחמה להציג קטעים מתוכו כתיעוד "אובייקטיבי". למעשה צוות הצילום הנאצי השתמש במרחב הגטו כפי שמשתמשים באולפן צילומים, כשהוא מנצל את תושביו חסרי האונים כניצבים ושחקנים, ואת הגופות שנרקבו ברחובות כאובייקטים של תפאורה.

הסרט חושף כבפעולה ארכיאולוגית, שכבה אחר שכבה, את "מאחורי הקלעים" של עשיית סרט התעמולה האילם, באקט המבקש לערער את ביטחונו של הצופה באמת המוצגת לפניו, אך בו בזמן מגלה את כוחם העדותי של חומרי הארכיון המצולמים, כוח החבוי מאחורי מסך המניפולציה הקולנועית.

בימוי: יעל חרסונסקי; הפקה: נעמי שחורי ואיתי קן-תור, "בלפילמס"; צילום: איתי נאמן; עריכה: ז'ואל אלקסיס; מוזיקה מקורית: ישי הדר; עיצוב פס קול: אביב אלדמע;
הופק בתמיכת יס דוקו, ARTE, MDR, SWR, בסיוע הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה ופרויקט קולנוע יד ושם.