לפני שנים רבות הייתה ארנבת ושמה נוני. אימא של נוני אמרה לה שבסוף הקיץ היא תלך לבית ספר לחיות. נוני שמחה, אבל קצת חששה. אימא הרגיעה את נוני וסיפרה לה שבכיתה החדשה יהיו לה הרבה חברים חדשים, כמו: הינשוף, הג'ירפה, הצ'יטה והשועל. נוני התרגשה לקראת בית הספר ודאגה מהמפגש עם החברים החדשים. בערב שלפני היום הראשון ללימודים נוני לא יכלה להירדם. אימא שאלה: "למה את דואגת?"
נוני סיפרה כי היא דואגת שאם המורה תשאל שאלה, היא לא תדע לענות והינשוף החכם יענה במקומה, ואם הג'ירפה תשב לפניה, היא תסתיר לה את הלוח, ואם ישחקו תופסת, הצ'יטה תתפוס אותה כל הזמן. היא אוהבת להיות ערמומית, אבל השועל יהיה יותר ערמומי ממנה. "ואם... ואם...
"נוני, את מגזימה!" קטעה אותה אמה, "את טובה כמו כולם, אם לא יותר". למחרת בבוקר התרגשה נוני מאוד. המורה, גברת היפי, קיבלה את הילדים בחיוך. הג'ירפה ג'רי ישבה מאחור, כך שלא הסתירה לנוני. כשהמורה שאלה, נוני ידעה את התשובה. שופי הינשוף אמר לנוני שהיא חכמה. בהפסקה יצאו החברים לשחק תופסת.
במשחק התופסת צ'וטי הצ'יטה התקשתה לתפוס את נוני, ובסוף המשחק אמרה לנוני שהיא רצה מהר. בסוף היום שועי השועל אמר לנוני: "רוצה להיות חברה שלי?" נוני חייכה מאושרת ושמחה וחיכתה בקוצר רוח לפגוש את החברים למחרת.
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
