מְזֹג לִי אֶת הַיַּיִן
אֶל תּוֹךְ הַכּוֹס,
נַשֵּׁק אֶת כַּפּוֹת רַגְלַי,
כַּסֵּה אֶת פָּנַי בְּיָדֶיךָ,
בְּעֵינֶיךָ,
דַּבֵּר אֵלַי.
אֱמֹר:
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ.
אַתָּה יָכוֹל שָׁתוּי לִהְיוֹת.
כֻּלָּנוּ שְׁתוּיִים וְשׁוֹתְקִים
אֶת הָאַהֲבָה.
צְלִיל קוֹלָהּ שֶׁל זַמֶּרֶת הַבָּר
יָכֹל לְהָעִיר אֶת הַמֵּתִים
לָאַהֲבָה.
