בְּהַעֲלֹתֶי אֵלֶיךָ אֶת הַנֵּרוֹת, בּוֹרְאִי,
עוֹלָה בְּעֵינֵי רוּחִי
דְּמוּתְךּ, אַבָּא,
יָפָה, גְּבוֹהָה, אֲצִילִית,
עִם עֵינֵי הַפְּלָדָה הַכְּחַלְחַלוֹת-אֲפוֹרוֹת,
עִם קוֹל הַבַּס הַפַּעֲמוֹנִי
וְרוּחֲךָ הַנּוֹסֶקֶת.
תְּמוּנוֹת הַהִתְרַסְקוּת הַקָּשָׁה שֶׁלְךָ
אֶל סַלְעֵי הַמְּצִיאוּת הַקְּשׁוּחָה
הוֹלְכוֹת וּנְמוֹגוֹת,
וּבְתוֹכִי נוֹתֶרֶת רוּחֲךָ הַחוֹפְשִׁית,
הַבִּלְתִּי מִתְפַּשֶׁרֶת,
אַהֲבַת הָאָדָם שֶׁבְּךָ,
כָּל הַיֹּפִי הַגָּנוּז שֶׁהִסְתַּרְתָּ בְּתוֹכךָ
שִׁבְעִים שָׁנָה
עַד שֶׁפָּרַשְׁתָּ, עָיֵף, יָגֵעַ וּמְאוּכְזָב
מִתְּלָאוֹת חַיֶּיךָ.
אֲבָל אֲנִי נוֹצֶרֶת בְּלֶבִּי אֶת הַזֹּהַר שֶׁבְּךָ
אוֹתוֹ זֹהַר שֶׁהוֹרַשְׁתָּ בִּי
וְעֵינֶיךָ הַשּׁוֹפְעוֹת טוּב לֵב וְעֶדְנָה
מוֹסִיפוֹת לְלַווֹת אוֹתִי
מִבּעַד לְאֹבֶךְ חַיַּי
מַענִיקוֹת לָהֶם
אֶת בִּרְכַּת הַדֶּרֶךְ
אֶת בְּהִירוּת הַרְאִיָה
הִלַּת קְדֻשָּׁה.
