פני ילדי ניבטים אלי מן התמונה האביבית
בה פרחים הופכים צבעים עזים
מניפות טווסים מרהיבות
צהלות שמחה
חולמות אותי
בסרט אלמותי
בו אהבה אינה משאת נפש
כמיהת לב
כיסוף בלתי נמנע
אלא מציאות חיה ונושמת
אב, אם ילדים וכלב
מנופף זנבו אל מלאכים
חתולים מייללים במקהלה מובנת
מדברים אלינו ואנו מקשיבים
פיסות פיסות של חיי נצח
באות ומתקרבות, מתכנסות
אל תוך תצריף מופלא
בו רחשי לב, מלמולים, חדוות יצירה,
כמוסות אהבה ותאי גזע
משתרגים לעלים ירוקים
מטפסים אל על
מרעיפים עלינו ממעל
שיקויי טל טעימים
מרהיבים
מזמורי אהבתם.
