תְּכוּנוֹת ־ זוֹ מִלָּה לֹא מַתְאִימָה

הַשֶּׁקֶר הַקָּטָן
הַגָּדוֹל בִּמְמַדָּיו
לֹא תּוּכַל לְבַעֵר שׁוֹרָשָׁיו
כָּתוּב הוּא עַל הַמֵּצַח
חָתוּם הוּא עַל הַגַּב

הַשָּׂטָן הַמְּגַחֵךְ
קּוֹרֵץ כּוֹבֵשׁ מָקוֹם בִּיכוֹלוֹתָיו
לַחְדּוֹר אֶל דָּמוֹ שֶׁל אָדָם וּתְשׁוּקוֹתָיו
לַתֵת תְּמוּנָה אֲשֶׁר אַשְׁלָיָה מְדַמָּה
וְהִיא טְבוּלָה בַּשֶּׁקֶר וּבְרַעַל וֲרוֹשׁ בִּיסוֹדָהּ

הָרוֹעַ ־ הַתְּכוּנָה
קַיֶּמֶת מוּבְנָהּ
מִדָּתָהּ אֵינָהּ נִמְדֶּדֶת
אִם קְטַנָּה הִיא אוֹ גְּדוֹלָה
הִיא שַׁלִּיטָה בִּלְעָדִית מְעוֹרֶרֶת בְּעַתָּה
רִיקָּבוֹן וַנֶּמֶק תְּלוּיִים עַל עֲקֵבָהּ
עִקְּבוֹת צְמִיגוֹת וְּבְאַשָׁת רֵיחָה
אֶל המֶּרְחקָ הִיא מֵדִּיפָה

תַּנוּס נִמְלֶטֶת עַל נַפְשָׁה
מִן הָרָעָה
אֲשֶׁר מקוֹמָּהּ בְּבֵן־אֱנוֹשׁ לֹא יַכִּירָה
חַלּוֹן יִפְתַּח אֶל הַשֶּׁמֶשׁ הַעוֹלָהּ

הַשִּׁיר כֻּלּוֹ כָּתוּב בַּהֲבָרָה פְּתוּחָה