לאחר שֶׁבָּגַר
לא גָבַר על יצרו
לבדות כל-דבר
ולא נחה עליו דעתו
עד שֶמְּלָאוֹ לִבּו
לגנוב דעתם של כולם.
ומאז שגמר בלבו
לשקר, לעשוק במרמה,
הוא זייף ומכר עתיקות
והונה את כולם במסחר.
הוא כִּזִב ונִבָּא עתידות
וּבָדָה מלבו כּל-דבר.
וסופו שהוליך שולל את עצמו
כשהחליט שהינו יחיד בדורו,
שרק הוא איש-אמת בעולם
בעוד שכולם - נטרפה דעתם
והיו לנוכלים מתנכלים,
אנשי שוד וחמס ורוח-עִוְעִים.
