הנבלה עוד לא הסריחה...
אך כבר באים הנשרים,
ומענן חמה הגיחה...
לא התביישה לה, כך אומרים.
עולם כמו שכח לרגע...
את התחושות מלאות מכאוב...
את חולי, עוני והפגע...
כל זה נדחה בלי לחשוב.
לשון שכינאית נשלפת,
אל מטרה נוטפת דם...
באווירה המטורפת...
אבדה שפיות של כל חכם.
