אז איפה את עומדת?
לא בדיוק לומדת,
תמיד מוצאת משהו אחר
הופכת את זה לוגי
שכאילו הכל ייסתדר...
את מי בכלל את מדאיגה?
מה את דואגת
תמיד תופסת את עצמך
בנקודה על סף השיכרון
אזובי הקיר עוד במרחק השגה
בארזים בדיוק נפלה שלהבת
ואת לא שותה יותר
גם אם זה שורף לך בגרון.
אם את שואלת מה הלאה,
אל תחפשי תשובה למעלה
פעם היית מפילה באיפון
עוד שנה-שנתיים תקראי בעיתון
קצת אקטואליה
לגימת קפה, הצצה לשעון
כמעט מאחרת אך לא מצטערת
תשכחי מהאופציה של אתגר קרת
ורק כל ארבע שנים באולימפיאדה
כבר הרבה אחרי התיכון
תזכרי שלא הכנת לימונדה
גם כשהיה לך לימון.
