מוּל הַמַּרְאָה

פְּרוֹגְנוֹזָה הִיא סַךְ הַהֲקָלָה. בְּכָל סִימוּן שֶׁל נְקוּדָה
לְזָהוֹת אִם אַתְּ חָיָה אוֹ מֵתָה
וְכַמָה זְמָן עַל פִּי הַתֵּאוֹרְיָה הַמְּשׂוּרְטֶטֶת
נוֹתָר לָךְ לִחְיוֹת לְלֹא תַּכְרִיכִים.
הַצִּיר הַזֶּה בּוֹ אַתְּ יְכוֹלָה לְמָשָׁל
לְהִתָּלוֹת בַּדַּקָּה, יְצִיר אָדָם-אִשָּׁה, חֲלָקָה עַל מְנַת לִשְׁקֹל
הֲאִם שָׁוֶה בֶּאֱמֶת לִכְרֹךְ
אֲסוּפַת שִׁירָה כָּלְשֶׁהִי
תְּמוּרַת עֲרֵמָה שֶׁל שְׁקָלִים חֲדָשִׁים
הַנֶּאֱגָדִים לְכִוּוּן הָהוֹצָאָה. וְתוֹךְ כְּדֵי הַסּוֹד הַנִּגְלֶה, בַּהֲנָאָה
אַתְּ מוֹרַחַת וּמוּל הַמַּרְאָה לִיפְּסְטִיק נוֹסָף שֶׁרָכַשְׁתְּ
בְּגָוֶן עֲמֹק
מַקְפִּידָה עַל גְּבוּלוֹת קַו הַשָּׂפָה,
ומִן הַמִּלִּים שֶׁל אַבָּא הַמְּעֻבָּדוֹת אֶצְלֵךְ
בַּמֹּחַ, לְגַמְרֵי מַבְטִיחות:
"אִם הַמָוֶת הוּא חֵלֶק מִן הַחַיִים, הוּא לֹא כָּל-כָּךֱ נוֹרָא".