שתיהן לי אבדו
מולדת ואמא
ומאז הבדידות
היא מולדת ואמא
ומאז הבדידות
היא דִגלי, הִמנוני
היא שמִי
היא תּוֹכִי וּבָרִי
הוֹ בדידות - את גדולה
את מולדת שאין לה גבולות
כמו הרוח: מרגע צאתה
שוב אין לעצור ולכלוא
ורק לחכות שתשכך
אי-שם ויהי זה גבולה
כך מאז אני נדה, גולה
מהיכן להיכן -
שתיהן לי אבדו
מולדת ואמא
ומאז הגלות
היא מולדת ואמא
ומאז הגלות
היא שמי השני, היא שפתִי
שאותה מבינות אִם צריך
רק ציפורים נודדות -
שתיהן לי אבדו
אֵם ומולדת
האחת לעולם לא תשוב
השנייה כבר אולי מיותרת.