מה שקרה

זה היה אוֹר כמו של מַפָּץ גדול
שלפניו לא היה
שום דבר מלבד חֲשֵׁיכָה
צפופה דחוסה עד אפס מקום

עד שהיא לא יכלה יותר
לשאת את עצמה
ומה שקרה יישאר
לעולם בטוב או ברע

בטוב – אם נשלים עם העובדה
שאי-אפשר לשנות
את מה שאי-אפשר לשנות.
וברע – אם לא.

טִבעם המחורבן של דברים גורליים
הוא שהם חורצים גורלות
מבלי להיות מודעים לעובדה
שזה מה שהם עושים

זאת הסיבה שאיננו אשמים
שהתאהבנו עד זוב דם
ושלא הצלחנו לעצור את הדימום
אפילו בהינתקות דו-צדדית –

זה שנשארנו בחיים
אחרי איבוד של כול-כך הרבה דם
לא אומר שאנחנו לא מתים.