אהבָתי
שדות פתוחים,
פרפרים,
אוסף צבעים פרוּשׂ
על בד חלומותיי,
אך פניו מלאי סתרים,
חתומים,
לא אומרים לי דבר.
חרצית קטפתי לי,
טבעת עלעלים זהובים,
מתוך מרבדי שדה בור,
לשונות ארוכים,
חרוצים.
"היפתח אלי את
מגרת הלב?",
לחשתי:
"אוהב, לא אוהב, אוהב,
לא אוהב,
אוהב,
לא אוהב..."
