מה ישאר אחרינו?

א.
מה ישאר אחרינו
כשנלך לבלי-שוב
אף אחד לא יודע
וזה גם לא חשוב

מפני שאין הרי כלום מעֵבר
לרגע חיים אחרון
ומה שנשאר לא נוגע
למי שהיה ואינו -

אבל אם נדמיין לפני זה
(כי אחרי זה אין גם דמיון)
שהצלחנו משום-מקום
להשקיף על אי-קיומנו

מה נִראה ואולי נִדָּהֵם:
שהארץ אותה ארץ
השמים אותם גם-הם
ואיש לא עומד בפרץ

שנפער כביכול לנצַח
כשהפכנו מִיֵש לאֵין
(כי כול בָּא-עוֹלָם שואף
לחיים שלמים משלו

ויש לו מספיק פרצות
לסתום אצל עצמו
גם בלי שיזכור כל רגע
שפעם היינו פה)

אז שלום לבאֵי-עולם
שלום - לא להתראות
היה-טוב היה-רע וטוב
שלא פעם היה גם סתם...

ב.
מה יעשו עם שרידינו
למשל: המיטה הריקה
שידעה אהבות-נצח
שלוש אִם לא ארבע

מה ישאר בר-שימוש
אם לא מחשיבים כְּשִׁירַיִם
כמה זוגות נעליים
ובגדים בארון גדוש

אם גם לא רואים כמוֹרשת
שלל ספרים שסִמֵּא האבק
וכורסת-חשיבה משופשפת
שידעה רק ישבן אחד

וכול מה שזרינו לרוח
במילים ובאנחות
מה יהיה עליו
כשהרוח תפסיק לנשוב?

אולי אז ישתחרר מתוכנו
מן צחוק סלחני שיכול
להפוך בשבילכם כול עצב
לדבר שאפשר לסבול

ואולי יעשה זאת השקט
שישרור בינינו פתאום
בזמן-אמת ולנצח
לא יחלוף ?

ג.
מה ישאר אחרינו
כשלפתע - לא נהיה?
אתם! אבל כבר לא נדע זאת
לא נרגיש וזה לא ישנה

כי מה משאירה הרוח
מלבד קור וילֵל
כי מה משאיר הבשר
מלבד ריקבון זוחל -

ואל תלכו אחרינו
מעבר למה שנהוג
כי מה זה יוסיף בינינו
אם תלכו ככה לאיבוד

כי מה שידעתם עלינו
הוא אפס קצהו של חוט
וכול ימיכם לא יספיקו
גם ללכת וגם לשוב -

מה ישאר אחרינו
כשנלך לבלי-שוב
אף אחד לא יודע
וזה גם לא חשוב.