אחד הקטעים הקשים בחזרה בתשובה טמון בשאלה המעצבנת: "תגידי מה זה הכובע הזה? למה, מה קרה, חזרתם בתשובה?" ואם אני עונה "כן!", מיד אני זוכה למטר של שאלות בנוסח:"מה, בשביל מה? את הרבה פחות יפה ככה, אפשר להאמין גם בלב! אפשר לחשוב, כל החרדים רמאים אני גדלתי איתם בשנת תש"ח לפני הספירה, תגידי זה באמת ככה את מאושרת?"
ובכן עכשיו אני מכינה פלייר לכל השואלים.
למה חזרתי בתשובה: באמת לא יודעת.
שאלה מנחה: "זה בטח בגלל בעלך הוא התחיל את הכל נכון?"
אני: " באמת לא זוכרת מי התחיל והאמת שגם אחי חזר באותה תקופה.
שאלה מנחה: "כן אבל בעלך היה יותר ממך, זה הוא משך אותך נכון?"
אני: " ההיסטוריה של בעלי נפרשה לאורכה ולרוחבה בגיליון של העיתון "יתד נאמן", עיין ערך סוכות, בעלי נסע עם העיתונאי למסע שורשים בארץ הולדתו וצולם שם מכל זווית אפשרית, גם בעיתון של תנועת ערכים פורסמה עליו כתבה תחת הכותרת "ולא ידי ממנו נידח" בעלי הוא סלבריטאי בעולם החרדי. ומעבר לזה אין לי כח להוסיף. כי לא בגללו חזרנו בתשובה.
שאלה מנחה: "מה הסיפור ספרי נו, את נורא מותחת, זה בטוח בגללו, נו.."
אני: מאחר ואני חיה עם הסיפור הזה כבר.. שנה ובעלי מאד כועס עלי שאני לא כותבת עליו רומן, ואני מתרצת את עצלנותי הספרותית במעורבותי הרגשית בגיבור העלילה ו..
אסכם את המתרחש בקצרה. בעלי גדל כנוצרי פרוטסטנטי, הלך לכנסייה והאמין בישו, אכל בשר חזיר וקנגורו, ובגיל 14 גילה את יהדותו רק מפני שאמו, שהייתה יהודיה סמויה ונישאה לגוי, הייתה על ערש דווי וביקשה להיקבר כיהודיה.
שאלה מנחה: "אז בגלל זה חזרתם בתשובה?"
אני: לא. רק כי בעלי בנאדם מאד לא כפייתי ולאורך כל השנים היה לו קשה לקיים הלכות.
שאלה מנחה: "אז למה?"
אני : בגלל שגדלתי ביד אליהו, בגלל שהיה לי כיף בגנים דתיים, בגלל שסבלתי במוסדות חילונים, בגלל ששנאתי את גבעתיים אליה עברנו בהמשך שהיתה בורגנית וחסרת כל זיקה דתית, בגלל שהחלקים הטובים בהורי היו החלקים הדתיים, החומלים, בגלל החיבוק אותו קיבלתי מאימי רק אחרי שנאמרה תפילת "שמע ישראל" בגלל שאחרי הקידוש לא היו אצלנו יותר מריבות, בגלל שלא הזדהיתי עם החלקים הפחות דתיים של הורי שהאדירו את "האני". בגלל שלמדתי "בבית צבי", ושם ראיתי לאיזו דרגות גועל אנושי אנשים טובים יכולים להגיע והבנתי שצריכה להיות איזו מערכת ערכים אחרת מלבד זו הדוגלת ברמיסת הזולת, בגלל החומרנות הגואה בעולם שאינו שומר מצוות, בגלל שרציתי חינוך טוב יותר עבור בנותיי, בגלל שבני הגאון סובל מיום היוולדו "מחגורת כתפיים חלשה" ולא היה יכול להגן על עצמו בבית ספר שמאדיר כח פיזי, בגלל הטלוויזיה, בגלל שלטי החוצות, בגלל שאני רוצה שיסתכלו עלי ולא אל המחשוף שלי ולא על חזיית הפוש אפ שלי ובטח שלא על הגיל העולה שלי, בגלל שאני נמשכת לכתבי הקודש, בגלל שמאז ומתמיד האמנתי בה', בגלל שאני מחפשת אמת ושונאת להונות את עצמי, בגלל שאני דורשת מעצמי המון, בגלל שאני אוהבת חוזרים בתשובה, בגלל שאני אוהבת להיות בתהליך של חיפוש, בגלל שמי שלא מחפש מזדקן, בגלל שלמדתי להתענג על עונג שבת ועל כל חגי ישראל, בגלל.. נו די!
הלכה ? כן הלכה! ב"ה
