לא הארץ אוכלת יושביה
לאחרונה איש את אחיו בלעו
תקשורת שבירברה את עצמה
שדירדרה עצמה לביבים לא ראויים
לאתרוג הפכה את האחד, נקי כפיים ובר לבב?
את השני הפכה לנהנתן שחי בארמון בנחלה
שוד ושבר גם שודד אדמות הוא האיש רחמנא לצלן.
כך קבעה נחרצות המברברת.
ומסתבר שלא יונה צחה
התהלכה לפנינו בצבא ההגנה.
הוא חבר לתקשורת וטווה חוטי עכביש סבוכים.
היא הממליכה והיא המורידה באכזריות רבה.
משפט שדה ערכה למועמד, יום ולילה ללא הפסקה
את מטרתה השיגה,
יואב גלנט לא יהיה הרמטכ"ל הבא
הוא משך את העתירה ויתר, הרים ידיים, כמה עוד אפשר?
להתבוסס במי האפסיים יום וליל.
והיה שקט פתאומי ונגמרו המילים
ומה עכשיו לאן יופנו הדיברורים?
הפגנות מחאה נגד לא חשוב מה
הנה מצרים היא הדוגמה!
העיקר להבעיר את המדינה,
להוריד ולפגוע בממשלה
את דעת השמאל להחדיר לצבא ולקבוע שם אחיזה.
מרגלית וברגמן בספרם "הבור" מעלים את הרפש שפשה,
במעוז הצבאי במדינה שעליו מוטלת משימת ההגנה
על המולדת והעם היושב בתוכה.
מי הוא האיש ובר הלבב הרמטכ"ל היוצא? הרמטכ"ל הנכנס?
"על קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים" האם שכחנו?
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
