לֹא בִּכְדֵי כָּךְ כָּתוּב בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה,
וְלֹא "יִגְבַּר הַדִּין עַל הַהַר".
כִּי כַּאֲשֶׁר מְדֻבָּר בְּמַאֲבַקָה שֶׁל יַלְדָּה
אֵין מִי שֶׁיִּצְרַח "אַלְלָה הוּא אַכְּבָּר!!!"
אֹפֶק הַקְּטַנָּה נָסְעָה אֶל הָאֹפֶק,
וְאֶצְלֵנוּ כְּהֶרְגֵּלוֹ פּוֹעֵם לוֹ הַדּוֹפֵק,
וּקְצֶה הָעוֹלָם, שֶׁהִתְהַדֵּר בְּקֶשֶׁת נֶהֱדָרָה,
הֱיֵה פָּשׁוּט לְתַמְרוּר "אֵין כְּנִיסָה".
הָיְתָה שְׁגִיאָה לִפְנוֹת לַשּׁוֹפֵט וְדַיָּן
צָרִיךְ בּוֹרֵר, אֵיזֶה דוֹמְרָנִי אוֹ סָמוֹכָה.
כִּי בּוֹרֵר הָיָה מוֹצֵא בְּאֶפֶס זְמַן
"כָּאֶזְרָח מִכֶּם הַגֵּר... וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ."
בְּיָד רַכָּה הָיָה מְלַטֵּף אֶת רֹאשׁ הַיַּלְדָּה
וְאוֹמֵר לָהּ: "חִזְרִי לָךְ לַגַּן לְשַׂחֵק,
וְאִם מִישֶׁהוּ יַעֲלֶה לָךְ עַל הָעֲצַבִּים
תַּגִּידִי: "סָמוֹכָה אָמַר! לֹא אתחמק."
כִּי כְּמוֹ בְּכָל אֲרוּחָה הֲגוּנָה
יַגִּיעַ זְמַן חֶשְׁבּוֹן וְתַשְׁלוּם
לֹא הַמְחָאָה אוֹ כַּרְטִיס אַשְׁרַאי
בִּמְזֻמָּן - גַּם תֶּשֶׁר גַּם סְכוּם.
נ.ב.
(אָז מָה הָיָה לָנוּ כָּאן?
יַלְדָּה בַּת אַרְבַּע - אֵין
עוֹבֶדֶת זָרָה - אֵין
אָב בּוֹדֵד - יֵשׁ
תְּמוּנָה לִבְחִירוֹת - יֵשׁ וְיֵשׁ
הַרְגָּשָׁה מְחֻרְבֶּנֶת - יַעֲבֹר, מַעֲלֶשׁ!).
