אנחנו קוראים על זה בעיתונים וחדי העניין רואים זאת גם בסופר, אבל עד שאתה לא נפגש פיסית עם התופעה, כאילו היא חומקת לך ולא מורגשת כמעט.

בחג שבועות האחרון, הייתה לי הזדמנות לראות את התופעה על חי ובזמן אמיתי, כאשר הזמנו את המשפחה לחגוג איתנו לארוחת צהריים.

כחלק מההכנות קנינו גם מספר בקבוקי שתיה מוגזת, לא שאנו צורכים אותה בשוטף, אבל שיהיה ושלא יגידו שלא טרחנו ושלא השקענו באירוח.

נכון, מזג האוויר בחג היה נוח ונעים, אבל תוצאות המדגם (על כ-24 איש), היו מובהקות ועם סטיית תקן קטנה ביותר - האורחים שותים רק מים ובקבוק הקולה (והשאר) נשארו מיותמים, למעט טעימה קלה.

ירידה בביקושים

במילים אחרות - האורחים לא נגעו באף משקה ממותק מוגז ומנגד שתו יין, דבר המוכיח שתשדיר משרד הבריאות כוון ופגע היטב בתחושות הציבור.

מעבר הציבור למים, כולל ריבוי ההתקנות של מכשירי סינון למיניהם, רק מעצים את התופעה המבורכת ונראה שגם פרסומות חברות המשקאות השונים לא יעזרו לעצור את המעבר ונראה שגם הן הפנימו את התופעה ומעדיפות לפצות את עצמן בשל הירידה בביקושים, בהקטנת הוצאות הפרסום ומתן חסויות.

עברו הימים שחברות המשקאות היו מופיעות בתקשורת על גבי עמודים שלמים ובפרסומות מושקעות עם אפקטים ונצנוצים. חברות המשקאות עברו למדיניות של הקטנת הוצאות פרסום, הבלטת הערכים הקלוריים "הבריאים", ומעבר למוצרים בעלי תחושה "אוורירית/קלה דלת סוכר, על בסיס חומרים טבעיים וללא חומרים משמרים".

נראה שהיום זה כבר הפך לסוג של סטטוס לארח ללא משקאות ממותקים, אלא רק מים וסודה, אשר חוזרת לתפוס על שולחננו יותר ויותר מקום של כבוד.