"בנסיבות המקרה הכוללות שהובאו בפנינו לרבות מינוריות ההופעה במקרה זה, לא מצאנו עילה להתערבות משפטית מטעמנו". זו השורה התחתונה (28.3.18) במכתבה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר, לח"כ סתיו שפיר, אשר התלוננה על הופעתה של השרה מירי רגב בקליפ ה-70 למדינה. לפני כן נזקקה זילבר לעמוד שלם של כללים והוראות ובירורים ופרטים. והתם שואל: מה זאת?

מירי רגב וסתיו שפיר הן דמויות פוליטיות. זירת הפעילות שלהן היא הכנסת והתקשורת. אם שפיר סבורה שנפל פגם בהתנהגותה של רגב - היא יכולה להעלות זאת במליאת הכנסת, בוועדת השקיפות שלה, במאמר בעיתון, בראיון בטלוויזיה. אם אכן התנהלותה של רגב הייתה פסולה - הציבור הוא שצריך להעניש אותה, בין אם במישרין (בבחירות הפנימיות והכלליות) ובין אם בעקיפין (בדעת הקהל ובתקשורת). אבל מה זה קשור ליועץ המשפטי לממשלה?

נכון, אפשר לבחון את הקליפ במשקפיים משפטיים: האם רגב השתמשה במשאבים ציבוריים לקידומה האישי והפוליטי? האם אירוע ממלכתי בדמות חגיגות ה-70 הפך לכלי אישי ופוליטי? אבל אפשר לבחון כל דבר במשקפיים משפטיים. למשל: האם הביקורת הזאת שלי על זילבר היא לשון הרע. כל טפיחה על השכם עלולה להיות תקיפה. מכתב מעורך דין עשוי להתפרש כסחיטה באיומים.

ככה לא חיים. ככה אי-אפשר לחיות. המשפט צריך לבוא באין ברירה, כאשר אין כל דרך אחרת. על אחת כמה וכמה - כאשר מדובר בחיים הציבוריים. פוליטיקאים אינם יכולים מצד אחד לקטר על התערבות בתי המשפט בעבודתם, ומצד שני - לרוץ למערכת המשפט כדי לקבל כותרת וכדי שתהיה קיצור דרך. מכירים את הח"כים שעותרים לבג"ץ, מזמינים צלמים ומצטלמים על מדרגות בית המשפט העליון כאשר העתירה בידיהם? זהו ביזוי של מעמד הכנסת, של מעמדם שלהם, של כולנו.

הדבר בולט עוד יותר כאשר מדובר בזילבר. הגברת דוחפת את אפה לכל מקום, בין אם צריך ובין ובעיקר אם לא צריך. לא זכור לי מקרה אחד בו זילבר התבקשה לבדוק משהו והשיבה: זה לא עניין למשפט. זילבר היא הדוגמה הבוטה ביותר למשפטיזציה המשתלטת על כל חלקה טובה בחיינו ואשר באה במקום דיון ציבורי, פוליטי ותקשורתי.

בנוגע לאותו קליפ, זילבר היא בכלל האדם האחרון שאמור להביע דעה. את ספרה, "בשם החוק: היועץ המשפטי לממשלה והפרשות שטלטלו את המדינה", היא כתבה כאשר שימשה כפרקליטה בכירה במחלקת הבג"צים ופרסמה לאחר שנכנסה לתפקידה כמשנה ליועץ המשפטי. מעבר לכך שלא ניתן לכתוב ספר של ממש על מקום העבודה שלכם, אפשר לשאול: האם זה מה שאמור לעשות עובד מדינה עם הזמן עליו הוא מקבל משכורת? האם זה מה שאמור לעשות עובד מדינה עם הידע הניתן לו במסגרת עבודתו? האם זה מה שאמור לעשות עובד מדינה במסגרת יחסיו עם הממונים עליו? ובקיצור: מה שזילבר בחנה לגבי רגב - צריך להישאל פי כמה וכמה לגביה ולגבי המוניטין והכסף שהפיקה מהספר שלה. אבל לזילבר מותר; היא משפטנית.