אל תתביישו - פירות יבשים

פירות יבשים אינם נוצרים מיובשים. מקור הייבוש הוא בעת העתיקה במטרה לשמר פירות לתקופות הקור הארוכות בהן לא היו כמעט פירות. עמים נודדים וציידים היו משתמשים בפירות יבשים כצידה לדרך ולאנרגיה. בזמנים עברו היו מייבשים את הפירות בשמש, מה ששמר על הערך התזונתי שלהם. כיום משתמשים בשיטות תעשייתיות, בתנורי חום גבוה מאוד וכן בכימיקלים שמונעים את איבוד הצבע וקלקול הפירות.

ייבוש זה נמשך 24 שעות ובסופו נשארת כמות מים קטנה ומכאן מתיקותו הרבה. פירות אלו עוברים ריסוס בגופרית אשר "מקבעת" את צבע הפרי. פירות שמיובשים באופן טבעי הרבה יותר כהים.

שנים הסתתרו הפירות היבשים מכווצים ומיובשים בארון וחיכו לצאת מהארון בט"ו בשבט. היום עלתה המודעות ליתרונותיהם הבריאותיים הרבים והם מוגשים כממתק בריא וכחטיף בכל בית כל השנה, אך כמו כל דבר טוב, יותר מדי זה רע. הפירות היבשים הם ספקי אנרגיה גדולים מאוד ויכולים להיות אלטרנטיבה לסוכר בהמתקת מאפים, רטבים ותבשילים. יש להם חיי מדף ארוכים והם זמינים כל השנה.

פרי יבש הוא פרי שהוצאו ממנו המים ולכן ריכוז הסוכר בו גבוה יותר. פירות יבשים מכילים כמות גדולה של סידן וברזל ולכן מתאימים במצבים של אנמיה, נשירות שיער, ציפורניים חלשות ואוסטיאופורוזיס. הם אינם מכילים כולסטרול, דלים בנתרן, ועשירים באשלגן - מה שמתאים לשמירה על לחץ דם תקין. הפירות היבשים מסדירים את פעולתה של הקיבה בשל היותם עשירים בסיבים תזונתיים. במצבי עצירות נאכל תאנים ושזיפים מיובשים ובמצב שלשול נוסיף חרובים. הפירות היבשים עשירים בנוגד חמצון ולכן מספקים הגנה מפני מחלות לב וכלי דם ומאטים את תהליך ההזדקנות.

• תאנים מיובשות: בעלת תכולת הסיבים הגבוהה ביותר. הסיבים מזרזים תנועת מזון בקיבה ובמעיים. התאנה עשירה מאוד בסידן לכן טובה לאוסטיאופורוזיס. הקדמונים האמינו בכוחה לעורר תשוקה מינית;

• תמרים: עשירים באשלגן - מינרל המשמש כמשקל נגד הנתרן ומכאן שמסייע לסובלים ממחלות לב וכלי דם. ברפואה העממית משמש להקלה על דלקות בדרכי שתן, כאב בבטן והפרעות במערכת העיכול;

• חרוב: בעל ריכוז גבוה של מינרלים. מצוין לתסמונת המעי הרגיז ונגד שלשולים, מעניק אנרגיה ותורם לריכוז וזיכרון. משמש כתחליף מצוין לשוקולד ומומלץ לאנשים עם ליחה טורדנית, שיעול ובעיות בדרכי הנשימה;

• אננס: עשיר בברומליין שהוא אנזים שעוזר בעיכול החלבונים;

• משמש: עשיר בברזל ובמינרלים נוספים.

בשל הערך הקלורי הגדול של הפירות היבשים, מומלץ לצרוך מהם בכמות מתונה מאוד. לאנשים עם סוכרת או טריגליצרידים גבוהים, רצוי להתייעץ עם דיאטנית לגבי הכמות המותרת. הפירות היבשים עשירים בויטמינים כגון: B6 ,B3 ,B1 ,A ,B5 ובמינרלים כגון: סידן, ברזל, מגנזיום, זרחן, אשלגן ונתרן ומכילים בממוצע 250 קלוריות ל-100 גרם. בשל רמת הסיבים הגבוהה שלהם, הם תורמים להורדת כולסטרול, לחיזוק המערכת החיסונית, לתחושת שובע ממושכת ולהרזיה.

אך רגע לפני שאתם מתענגים על טעמים של הפירות היבשים, כדאי לדעת מהי הכמות המומלצת לצריכה. בל נשכח שסוכר הפירות נספג במהירות לדם. עודפי הסוכר הופכים בגוף לשומן המגיע ישירות ל"מחסנים" ולכן ניתן לכלול את הפירות היבשים בתפריט כתחליף למנת הפרי הרגילה. לדוגמא: מנת פרי המכילה כ-6 קלוריות כוללת: שני שזיפים מיובשים או שני תמרים מיובשים או שלושה משמשים מיובשים.

אז על פירות יבשים לא נאמר כל המרבה הרי זה משובח. אלא זכרו תמיד - חשובה הכמות.