בישראל, היזמים יצירתיים יותר

אפשר היה לחשוב שמייקל מוריץ, שותף-מנהל בסקויה העולמית ומי שמוגדר כאחד מאנשי הון סיכון הטובים בעולם, יהיה מרוצה. בכל זאת, לקרן סקויה ישראל היה חודש מוצלח במיוחד במרס, עם ארבעה אקזיטים שהניבו לה 100 מיליון דולר - סנאפטו שנמכרה לפייסבוק, פרוביג'נט שנמכרה לברודקום, יוניספייר שנמכרה לאינטרקול, וסינטק מדיה שנרכשה על-ידי קרן ריברווד.

אולי בסטנדרטים של מי שכיכב לא פעם בראש רשימת "בעלי מגע הזהב של מידאס" שמדרג המגזין "פורבס", זה לא נחשב להישג מיוחד. הרי רשימת האקזיטים של מוריץ כוללת בין השאר את גוגל, יוטיוב, יאהו, פייפאל, סיסקו, אורקל ואת אפל. אבל הסיבה לכך שמוריץ מסרב להתמוגג היא אחרת: "אנחנו פשוט לא נוטים לחשוב הרבה על אקזיטים. אני יודע שאמורים לדבר עליהם, אבל זה רק חלק מהעסק, וההשקעות החדשות מעניינות לא פחות".

נשמע כמעט כאילו אתה מצטער למכור חברות.

"אני לא רוצה לתת את הרושם הלא נכון, בסוף צריך להגיע לאקזיט. אבל השנתיים-שלוש הראשונות הן תמיד קשות. ואז, אחרי שהעלית את המטוס על מסלול ההמראה והתחלת לטוס, אתה מנחית אותו לפני שהגעת ליעד - הקמת חברה גדולה. יש לכך סיבות. אולי מזג האוויר גרוע, אולי הנסיבות השתנו. אבל הרבה יותר מעניין לסיים את המסע, להיות מעורב במשך הרבה זמן".

אז למכור ולצאת ברווח מהר, אחרי שנה-שנתיים, זו לא מטרתך.

"בכלל לא".

את סנאפטו מכרתם שנה וחצי לאחר ההשקעה.

"פייסבוק הציעה הצעה טובה - גם ליזמים וגם לנו".

בפורטפוליו של סקויה יש חברות ששרדו שנים רבות. אתה יכול לראות בפורטפוליו שלך חברה ישראלית שתוכל לעשות זאת?

"אני בהחלט מקווה לכך. יש כמה חברות ישראליות מאוד ראויות לציון שפרחו וגדלו, ומובן שאנחנו שואפים להגיע לכך עם חברות שאנחנו טיפחנו מינקותן כאן. יחד עם זאת, יש מעט מאוד חברות, בין אם בישראל או בארצות הברית, שמשגשגות במשך דורות".

אתה יכול לראות חברה ישראלית עם סיכוי כזה?

"יש כמה כאלה, אבל בכל פעם שאני מונה שם של חברה אחת אני מסתבך עם 25 אנשים אחרים, אז לא אעשה זאת".

יש הבדל בין הסטארט-אפים שמגיעים אליך בארצות הברית לאלה שאתה פוגש כאן?

"הרושם שלי הוא שכן. באמריקה יש הרבה אנשים שמשתמשים בטכנולוגיה מאוד שטחית כדי להשיג כסף מהר. הרבה מחברות האפליקציות, למשל, הן משעממות. הן הוקמו בידי אנשים שרק רוצים מהר את הכסף, ואין להם עניין ליצור משהו בעל ערך. אין בכך כל דבר רע, אבל זה לא יביא לפריצת הדרך הבאה".

ומה בישראל?

"כאן פגשתי כמה אנשים מאוד מעניינים בתחום הציוד הרפואי, שיש להם רעיונות מאוד יצירתיים איך ליישם טכנולוגיה גולמית, שהגיעה מהצבא או מהאוניברסיטה, לפיתוח סוגים חדשים של מכשור רפואי. זה מאפיין לא מעט יזמים בישראל - לא להעתיק בהכנעה מה שקורה בארצות הברית כדי לנסות לתפוס נתח מאותם השווקים, אלא לקחת רעיון ולנסות לדמיין משהו שאנשים עוד לא עשו קודם".

20% ליזמים ולעובדים

קרן סקויה הייתה הראשונה שהגיעה לישראל, ב-1999. עד אז היה לה רק משרד אחד בארצות הברית, בעמק הסיליקון, והקרן נודעה בזכות ההצהרה המפורסמת כי היא משקיעה רק בחברות שהיא יכולה להגיע אליהן באופניים. ב-1999 החליטו בסקויה לעשות שבע השקעות ניסיון, יחד עם סיסקו, ולקראת 2000 החליטו להקים קרן ייעודית לישראל. ב-2001 הוקמה הקרן הראשונה בהיקף של 150 מיליון דולרים. הקרן הזאת השקיעה ב-19 חברות, עשר מהן נמכרו.

שמיל לוי, שותף מנהל בסקויה ישראל (לצד חיים סדגר וגיל רענן), מציין עוד שתי חברות שהוא רואה בהן הבטחה למימוש קרוב. האחת היא אמובי, הפועלת בתחום הפרסום בטלפונים ניידים. לדבריו זו החברה הפרטית הכי מוצלחת בתחום. עד לפני שנה הייתה לאמובי מתחרה מבית שהגבילה את פעולתה, חברת אדמוב של סקויה האמריקנית. כדי לא ליצור תחרות בין השתיים, אמובי התמקדה בפרסום אך ורק דרך המפעילים הסלולריים ולא דרך חברות תוכן אחרות. לפני שנה נמכרה אדמוב לגוגל, תמורת 750 מיליון דולרים, ונפתחה הדרך בפני אמובי להתרחב.

החברה השנייה שמסמן לוי היא קונטרה, שמתמחה בפרסום תוך-טקסטואלי באינטרט. כלומר זיהוי של טקסט כגון מאמר שאדם קורא, וניתוב פרסומות המתאימות לתוכן המאמר - אל הכותב. לדברי לוי, יש רק עוד חברה אחת דומה בעולם.

בזמן האחרון אנחנו שומעים נבואות על גשם של אקזיטים שיתרגש עלינו. אתה שותף להערכה הזאת?

"אני לא מעריך כך. אני חושב שזו תהיה שנה סבירה. אבל לא זה מה שמעניין, אלא אם זו תהיה שנה שאפשר יהיה לבנות בה את החברות. כל אלה בתעשיה שמנסים לבנות חברה לאקזיט ומתכננים הרבה אקזיטים - או שלא יגיעו לכך או שיעשו אקזיטים לא טובים. חברה זה לא מכונית משומשת שאתה מעמיד במוסך ומחכה לקונים. חברה צריך לבנות".

לאחר שסקויה התנסתה בעבודה מעבר לים, הקימה ב-2005, עם שותפים מקומיים, קרנות בסין ובהודו. באותה שנה גויסה קרן נוספת לישראל, בהיקף של 200 מיליון דולרים, וקרן שלישית באותו סכום ב-2009. בשנה שעברה הייתה סקויה ישראל שותפה במכירתן של סטורווייז, שנמכרה ב-150 מיליון דולרים ל-IBM; של אטנטי, שנמכרה ב-230 מיליון דולרים ל-3M; ושל ג'אג'א, שנמכרה לטלפוניקה ב-207 מיליון דולרים. השנה, כאמור, חגגה חודש מארס מוצלח במיוחד.

בתחילת החודש נמכרה יוניספייר, שפיתחה פלטפורמה טכנולוגית לניהול אירועים וכנסים וירטואליים באינטרנט, בסכום שהוערך בין 30 ל-40 מיליון דולרים, לחברת אינטרקול. סנאפטו, שנרכשה בידי פייסבוק ב-70 מיליון דולרים, היא חברה בתחום הסלולר, אולם הצלחתה קשורה דווקא לפריחת הרשתות החברתיות. הטכנולוגיה שלה מאפשרת להשתמש באפליקציות שמיועדות לסמארטפונים גם בטלפונים פשוטים, מכל סוג.

"החברה הזאת צברה הרבה משתמשים דווקא במזרח הרחוק", מסביר לוי. "שם יש יותר טלפונים סלולריים מאשר מחשבים אישיים, ולרוב האנשים יש סלולריים פשוטים. הקשרים דרך סקויה הודו עזרו לחדור לשוק. זה עניין מאוד את פייסבוק כי זה אפשר גישה למספר גדול של משתמשים נוספים, מאות מיליוני אנשים".

ואיך שפייסבוק קונים אותם מתחיל בסנאפטו תהליך סינון לקראת פיטורים.

"בכל שינוי מצב יש כמה שלא צריכים אותם, ואנשים חדשים שמגיעים".

האקזיט השלישי הוא פרוביג'נט, חברה המפתחת שבבים לתקשורת אלחוטית המיועדים לקישור בין האנטנות לבין ליבת הרשת הסלולרית. "זוהי השקעה בת עשר שנים", מסביר לוי. "הם גדלו יפה והגיעו לרווחים. שקלנו אם נבון להנפיק אותם, אבל כשהגיעה מברודקום הצעה של 340 מיליון דולר, חשבנו שזה יהיה טוב לכולם.

"לברודקום יש כבר חברות בישראל, ומדברים על הכפלת כוח האדם של פרוביג'נט בארץ, כך שזה טוב גם מהבחינה הזאת".

היזמים, מכל מקום, הרוויחו פחות. הם הרי מכרו חלק מאחזקותיהם במורד הדרך.

"השאלה מה זה פחות. אם אתה יזם וקיבלת רק 10 מיליון דולר - והם קיבלו יותר מזה - וקודם עבדת במשכורת, אז מצבך לא רע. הם יצאו מאוד מרוצים. האם ליזם זה עסק טוב? טוב מאוד. כלל העובדים כולל היזמים קיבלו 20%".

החברה הרביעית, סינטק מדיה, גם היא חברה ותיקה שכבר הגיעה לרווחיות, מספקת לתחנות שידור תוכנות לניהול לוח המשדרים, ובין לקוחותיה נמנות רשויות שידור ענקיות כמו NBC ו-BBC. סינטק נמכרה תמורת 110 מיליון דולרים לקרן הפרייבט אקוויטי ריברווד. "הם עדיין לא מספיק גדולים ללכת להנפקה, וזה מקום מתאים לקרן פרייבט אקוויטי, שתוכל להמשיך לגדל את החברה", מסביר לוי. "בארצות הברית זה מאוד מקובל, אבל בישראל האופציה הזאת - למכור לקרן שעוסקת בהשקעות בוגרות יותר - כמעט שלא נשמעת, וחבל. לו היו מפנימים שיש דרך שלישית, מלבד הנפקה או מכירה לחברה אחרת, זה היה בריא יותר לתעשיה".

יכול להיות שריברווד ייהנו פי כמה מאשר אתם נהניתם ממנה.

"אני נמדד על החזר הכסף השנתי, על שיעור התשואה האפקטיבי על ההשקעה. לכן מראש הוגדר שלהשקעות יש תקופת חיים. בהחלט יכול להיות שריברווד תמכור אותה ב-300 מיליון. אבל זה בסדר".

הכול עניין של עיתוי

כפי שאפשר לראות מרשימת החברות בפורטפוליו, סקויה משקיעה במגוון רחב של תחומים. כמי שחי את התעשיה הזאת זמן רב כל-כך, מוריץ מספק הערכה לטרנדים בעתיד הקרוב: "אני מזהה שתי מגמות - האחת, הגידול העצום בשווקים מתעוררים, שמציע אתגרים שונים לחברות צעירות, וזה שינוי מהותי ממה שהיה לפני עשרים שנה; השני הוא תחומי השקעה חדשים. היום, למשל, יש עניין רב בחברות המתמקדות בסלולר ובחברות הקשורות למבנה הגנום".

יש לך בפורטפוליו לא מעט חברות בתחום הרשתות החברתיות. יש הסבורים כי ההתלהבות מהתחום כבר מראה סימני בועה.

"אני מאמין בתחום. אבל כמו בכל תחום מתעורר כזה, כשיכתבו את ספרי ההיסטוריה בעוד עשרים שנה יהיו קומץ מנצחים והמון חברות שלא שרדו. מה שברור הוא שהתשוקה של אנשים לתקשר אלה עם אלה ולשתף במה שמעניין אותם היא עצומה. חברות כמו יוטיוב, פייסבוק, לינקד-אין - כולן רשתות חברתיות ולכל אחת מהן יש עסקים משמעותיים, ויש עוד רבות אחרות".

בשעתו הוצע לך להשקיע בפייסבוק, וויתרת. מאוחר יותר מנית זאת כאחת ההחמצות שלך.

"יש המון חברות שאנחנו מצטערים שלא השקענו בהן במהלך השנים. היינו למשל מאוד שמחים להיות משקיעים באמזון. אנחנו כן משקיעים בהרבה מאוד חברות נפלאות בתחום. ובכל מקרה, לא היינו רוצים להיות בתחום שבו אנחנו חייבים להשקיע בכל חברה מצליחה בו. כי זה אומר שהשוק קטן מדי".

יש דיבורים על הנפקה של פייסבוק, כפי הנראה בשנה הבאה. עד אז, הערכים של פייסבוק, וגם של טוויטר, הם די תיאורטיים.

"אני חושב שכל ערך הוא תיאורטי במידה מסוימת. מה שהחברה מוערכת ומה שהיא שווה יכולים להיות שני דברים שונים לחלוטין. בסופו של דבר, כל חברה תוערך לטווח ארוך בערכים רציונליים. היה זמן ש-IBM הוערכה במכפילים הרבה יותר גבוהים מאשר היום, כיוון ששיעור הצמיחה משתנה. לכוח המשיכה יש השפעה על ערכן של כל החברות, ואני לא חושב שיש חברה החסינה מפניו".

כאשר הובאה בפניך ההשקעה בגוגל, היה לך מושג באיזו הצלחה יהיה מדובר?

"ברור שלא. מאוד נדיר שיש לך חברה שנעשית הצלחה אדירה. גם אם כשאתה משקיע אתה יודע שהטרנדים הם בכיוון הנכון ושאתה אוהב את ההזדמנויות שהשוק מספק, ואתה מעריץ את הלהט ואת המחויבות של המייסדים - עדיין קשה מאוד לדמיין איך חברה של שניים, של שלושה או של עשרה איש שאף אחד לא שמע עליה תהפוך לאחר עשר שנים לאחד השמות הידועים בעולם. כשאתה משקיע בשלב מאוד מוקדם אתה בעיקר רואה כל מה שיכול להשתבש. ברור שאנחנו מקווים שהעסק יצליח, אבל לעתים רחוקות אנחנו מופתעים אם חברה מאכזבת או נכשלת. אם היא מצליחה אנחנו מופתעים לטובה".

במבט לאחור, אתה יכול לומר מה גרם דווקא לחברות אלה להצליח, או שזה עדיין בגדר תעלומה?

"חלק מזה הוא העיתוי. אילו אפל הייתה מתחילה ארבע שנים מאוחר יותר, היא לא הייתה מצליחה כפי שהצליחה. אילו גוגל הייתה מתחילה שש-שבע שנים קודם, היא לא הייתה מצליחה. זאת הנקודה שבה החברה נכנסת לשוק: נכנסת מוקדם מדי - תמות בעודך מצפה; נכנסת מאוחר מדי - תתרסק בידי המתחרים. חלק עצום קשור גם לתשוקה של המייסדים להצטיין וללהט שלהם. וכמובן נדרשים מזל, וגם המון עבודה קשה. כולם אוהבים לכתוב על החברות האלה כעל הצלחה בן-לילה. אבל החברות האלה בדרך כלל עברו זמן פיתוח רב, הרבה עבודה והרבה יוזמה. וכמובן, כמה מהחברות המעניינות ביותר הן אלה שבהן המייסדים עדיין מנהלים את החברה, או לפחות משפיעים עליה בצורה משמעותית שנים רבות לאחר מכן".

אתה ידוע כמי שמעדיף לעבוד עם מייסדים צעירים, רעבים, לא שחצנים, לא בחולצות ארמני, כפי שציינת בעבר בראיון ל"אובזרבר".

"אנחנו לא מפלים על-רקע גיל. אם למישהו יש רעיונות נפלאים ומוטיבציה אדירה והוא בשלב אחר בחיים, נביא אותו בחשבון. אבל פעילות סטארט-אפ היא כזאת שאינה משאירה מקום לשום דבר אחר, ובאבולוציה האישית של אדם, בדרך כלל בתחילת הדרך יש הזמן, האנרגיה והאינטנסיביות הקדחתנית שדרושים להקמת סטארט-אפ מאפס. דרושה גם מידה של נאיביות כדי לקחת על עצמך אתגר שרוב האנשים יחשבו שהוא גדול מדי. כך שאנחנו מעדיפים את השילוב של תמימות ושל התלהבות מאשר את הציניות שבאה עם הגיל".

איך אתה מחליט אם להשקיע בחברה?

"הבחינה האמיתית של העניין היא פשוטה: איך תסביר לאימא שלך שהשקעת את הכסף שלה בחברה הזאת. זה מזכך את ההחלטה, כי אז הסיבות להשקעה או לאי-ההשקעה צלולות וברורות. שנית, הרבה מזה קשור לשאלה אם אתה באמת מאמין שלמייסדים יש עומק הידיעה והמחויבות לגבי הרעיון, שהם מוכנים להקדיש לו את חייהם במשך העשור הבא. אבל זה לא אומר שלא עשינו הרבה שגיאות, ויש הרבה חברות שאנחנו מצטערים שלא השקענו בהן בזמנו".

לפני שנה וחצי השקעת בבנק - כחלק מקונסורציום של משקיעים שרכשו את הבעלות על פירסט ריפבליק - ביותר ממיליארד דולרים. מדוע? זה מרוחק מעסקי הון סיכון המסורתיים.

"אנחנו אוהבים להשקיע בחברות שיש להן הרבה לאן לצמוח. אנחנו גם מאוד אוהבים את תחום השירותים הפיננסיים. בפייפאל השקענו כשהייתה ממש חדשה, ויש לנו השקעות כמו גרין דוט (חברה שמספקת כרטיסי דביט, סוג של כרטיס אשראי מוגבל, דרך וולמארט) שגם בה השקענו כשהייתה מאוד קטנה".

מי החברה האהובה עליך ביותר?

"סקויה קפיטל. אנשים לא חושבים על קרן כעל חברה שנבנית ומתפתחת. בעיני היזם, אנחנו שותפים ומקור מימון. אבל בנינו עסק במשך תקופה ארוכה, עם לא מעט אתגרים בדרך. כשהצטרפתי לסקויה לפני 25 שנה, היו חמישה אנשים סביב שולחן אחד. סקויה היא בעיניי ההשקעה הטובה ביותר, כי שום דבר אחר לא היה אפשרי בלעדיה".