היי צפונה מאילת

כמו בכל חג, מחמיא גם הפסח הזה לאילת. בתי המלון שלה בתפוסה מלאה, הטיסות אליה גדושות עד אפס מקום, ואתרי התיירות הספורים שבעיר הומים מאדם. האמת ניתנת להיאמר שאת העיר הדרומית אפשר לחרוש מספר פעמים ולחזור אל אתריה שוב ושוב, כשבראשם השמש, החוף והים. אלא שאת החופשה ה"אמיתית" באילת ניתן לגוון בדרכים רבות ומרתקות גם מחוץ לתחומי העיר.

קחו, למשל, את חבל אילות, המשתרע צפונית לאילת - מרחק-נסיעה קצר מהעיר. לא רבים מכירים אותו והוא בהחלט שווה ביקור. יש בו אינספור אתרים בחיק הטבע, רובם לא-מוכרים, לבילוי בן יומיים-שלושה, המחכים לבואכם, כמו מצפים שתגלו אותם.

די בסיור קצר בחבל-אילות כדי להוכיח שזהו אחד האיזורים היפים והמרתקים ביותר בארץ. מסתבר שהשבר הסורי-אפריקני, שאורכו כ-6,000 ק"מ, הצליח לעצב בחבל נוף ייחודי, שלא מצוי כמותו בשום מקום אחר בריכוזיות גבוהה כל כך. נחשפים בו סלעי גרניט אפורה ואדומה, סלעי-גיר צהבהבים ואבן-חול רכה בכל צבעי הקשת. את האזור חוצים, לאורכו ולרוחבו, שברים גיאולוגיים וקניונים מרהיבים יורדים מההרים אל הים. רב בו הדמיון לנוף הסוואנה האפריקני, עם עצי השיטה, האשל, הערבה, הימלוח והצמחיה צמודת הקרקע. הרי המצוקים, הבקעות והקניונים, על כל עושר גווניהם, הופכים את חבל-אילות לנקודת-ציון מרשימה במיוחד.

תיבת-נח

את הבילוי בחבל-אילות מומלץ לפתוח במרכז המבקרים של יוטבתה, הסמוך לחורשת-דקלים מצילה. הספתח בו יהיה חיזיון אורקולי מרהיב ופותח-עיניים של היישוב הוותיק הזה שבערבה. בהמשך מומלץ לצאת לסיור מודרך בשמורת החי-בר, שבה שמורות ומשוקמות חיות הבר הנזכרות בתנ"ך, שבעבר חיו בארץ ושנכחדו ממנה במרוצת השנים. לצורך יצירת גרעין-רבייה גודר שטח של כ-4000 דונם, בו חיים כיום צבאים פראיים, חמורים מסוגים שונים, יענים, יעלים, ראמים ודישונים, שבעבר הרחוק בוייתו למטרות של פולחן במצרים.

בחלקה הדרומי של השמורה נמצא מרכז-טורפים, שבו משוכנים קרקלים, זאבים, צבועים, שועלים ואפילו נמרה. יש גם תצוגה אטרקטיבית של נחשים למיניהם ודורסי-לילה, בהם לילית המדבר, תנשמת, רחם ונשר. מרתק לא פחות הוא מסלול הציפורים, המשתרע לאורכן של בריכות-מלח, בהן מצויים אנפות, פלמינגו ועופות דורסים למיניהם, כמו דיה ועיט. כדאי גם שלא לפסוח על המכון לחקר הימים והאגמים, שבו נערכים מחקרים רבים בחקלאות הימית. לאורכה של תעלת הניקוז המקומית ניתן להבחין בחופמיים קטנים, בשחפים, ברווזים וציפורי-שיר נודדות.

ממשיכים צפונה, במרחק של כשלושה ק"מ, לעבר תחנת הטיבוע לציפורי-שיר, הנמצאת בשדות קיבוץ אילות. את בעלי הכנף לוכדות, לצורכי מחקר, רשתות-ערפל. בתחנה מגדירים אותן, עוטים טבעת על אחת מרגליהן, עורכים להן מספר מדידות ואז משלחים אותן לחופשי.

הצד החזק

משדות הקיבוץ הנרחבים של אילות ניתן לחצות את תעלת הניקוז אל עבר מטע התמרים. כאן אפשר לצפות בנחליאלים לבנים, בפפיונים, סלעיות, סנוניות ובסוגי-ציפורים נוספים, המוצאים להם מסתור בין ענפי הדקלים. לאורך הגדה המזרחית של התעלה, בכיוון מפרץ-אילת, צופים בציפורי-ים, כשבפועל כבר נצפו עד כה כ-400 מינים שונים של ציפורים נודדות.

הפארק של מכרות-תמנע הוא שמורת-טבע ייחודית, המבורכת באתרי-נוף מרהיבים ובמכלול מרתק של כריית נחושת מן העת העתיקה. בין שרידי האתר בולטים ציורי-סלע, חקוקים באבן-חולית, המתארים לוחמים על מרכבות-מלחמה. מאתר המרכבות ממשיכים לעבר קשתות טבעיות במצוק אבן החול, שהן תוצר של תהליכי-בלייה. למרגלות המכרות מצוי מכרה מצרי קדום, הכולל פירי-כרייה אנכיים וגלריות אופקיות.

לא הרחק משם, בקצהו הדרומי-מערבי של הר-תמנע, מזדקרים להם, בכל הדרם, עמודי שלמה, העשויים מאבן-חול. למרגלות העמודים מצויים שרידי-מקדש, שהקימו כורי הנחושת המצריים לאלת המכרות של מצרים, חתחור. מעל למקדש יש תחריט-סלע מצרי, בדמות חרפושית, המתארת את רעמסס השני מגיש מנחה לאלה המצרית.

וטרם סיום, עצה קטנטונת למי שאינו ממהר לחזור לאילת: מקומות-לינה רבים מוצעים לאורכו של חבל-אילות ומחיריהם זולים לאין ערוך מאלה הנגבים בעיר התיירות הדרומית. צאו לבלות בו - אם לא בסוף הפסח הזה, אז לפחות בירידה הבאה שלכם דרומה. אחרי ככלות הכל, האביב עדיין כאן, וחזקה עליכם שלא תתחרטו.