השופט: חגי טַרְסי, בית משפט השלום בנתניה

המועד: יום ראשון, 25.11.2012, שעה 08:30

הנושא: תיקים פליליים

חגי טרסי נכנס בשעה 08:57, אם כי ייתכן שניהל דיון עוד לפני שהגעתי לאולמו. הנושא הוא עדויות אופי במשפטו של אדם שהורשע בזיוף אישור של אגודה שיתופית כדי לקבל אישור להרחבת בנייה. חלקו של טרסי בדיון קטן, אך ייתכן מאוד שרוחו שורה עליו, שכן העדויות קצרות והטיעונים קצרים - מן הסתם משום שהצדדים יודעים שלזה הוא מצפה.

העד הראשון הוא חברו של הנאשם המעיד דקה. בת זוגו מעידה אחריו במשך דקות בודדות. טרסי מקשיב בתשומת לב ומביט בעדים, תוך שהוא מצליח במקביל גם להקפיד על הדיוק בהקלדה. כאשר הצדדים ממתינים לאמו של הנאשם, מגיש הסניגור מספר ראיות בכתב וטרסי מעיין בהן. האם נכנסת, טרסי מברך אותה בנימוס, מקשיב באותה תשומת לב ואחרי העדות מסיים: "תודה רבה, גבירתי, תודה שבאת".

התובעת טוענת לעונש, מציעה מתחם ענישה של שניים-שישה חודשי עבודות שירות ומבקשת שהעונש יהיה באמצע המתחם, בתוספת מאסר על תנאי וקנס. הסניגור מצידו טוען בין היתר, כי "לא הובא בדל ראיה" לגבי גובה חובו של מרשו לוועדה המקומית, שבגללו זייף את האישור. טרסי מתערב: "הייתה איזושהי הערכה של המזכיר, גם הצגתם מסמכים שלא היה חוב" - מה שמלמד על זיכרון טוב או על הכנה טובה לדיון. לבסוף אומר הסניגור, כי יש לתת עדיפות לענישה צופה פני עתיד ולהסתפק במאסר על תנאי. הוא מסתמך על טרסי עצמו, אשר כבר קבע שמתחם הענישה יכול להיות אפילו שירות לתועלת הציבור ללא ענישה. טרסי נותן לסניגור להאריך באופן יחסי, למרות שהוא מדי פעם חוזר על עצמו, אם כי בסופו של דבר - הטיעונים בהחלט סבירים באורכם.

לבסוף, מקבל כמובן הנאשם את זכות המילה האחרונה. "המשפט הוא כמו שבעה מדורי גיהנום עבורי", הוא אומר ומבקש עונש הרתעתי בלבד ואת רחמי בית המשפט - אם כי איננו מביע חרטה. סביר להניח שטרסי שם לב לכך, אך כמקובל אינו מתערב בשאלות בשלב זה.

טרסי מפנה את הנאשם לקבלת חוות דעתו של הממונה על עבודות שירות, תוך שהוא מדגיש - כיאות - שאין בכך כדי לרמוז שזה העונש הצפוי. "אם אתה רואה שלא פונים אליך בתוך שבועיים-שלושה, תצור קשר עם הסניגור", הוא מסביר לנאשם וקובע את מתן גזר הדין ל-26.12.12.

האזרח ראה, המשטרה לא מצאה

לפני התיק הבא פונה טרסי לאדם שיושב לבדו בשורות הקהל, ומוכיח עד כמה התכונן טוב ליום הדיונים. "בוא, אני לא רוצה לעכב אותך", הוא אומר לאיש המוכר לו מדיונים קודמים. קשה להבין מן ההקשר מהו אופיו של התיק, אך מה שברור הוא שהצד שכנגד לא מופיע ושגם המשטרה לא מצליחה לאתר אותו. "שלחו לי מזכרים שהיו אצלו בבית כמה פעמים ולא הצליחו לאתר אותו", אומר טרסי.

הצד שהתייצב מספר שראה במו עיניו את הצד הנעדר וגם אומר מתי והיכן. "אני מפסיד עבודה, אני כבר חודש לא יודע מה לעשות", הוא מתלונן. טרסי מעבד את הדברים ללשון משפטית ומכתיב בשמו של אותו אדם: "אחרי שאני שומע מבית המשפט שהמשטרה לא הצליחה לאתר את המשיב, אני אומר שראיתי אותו ביום חמישי ליד ביתו. הוא נמצא באזור ולא צריכה להיות בעיה למצוא אותו".

טרסי מנסה למצוא מועד בו יהיה נוח לאותו אדם לבוא שוב, מבטיח לו שזו תהיה הפעם האחרונה ומכתיב החלטה: "גם הפעם לא עלה בידי המשטרה לאתר את המשיב. אין מנוס מדחייה נוספת. המשטרה מתבקשת לעשות מאמץ לאתר את המשיב ולהביאו לדיון הבא, כי מדובר בישיבה שלישית שנקבעה במעמד הצדדים". טרסי דוחה את הדיון ל-29.11.12, ומורה להעביר עותק מהחלטתו למשטרה כדי שזו תזמן את המשיב במסירה אישית ותעביר למזכירות בית המשפט את אישורי המסירה.

השורה התחתונה: שופט הבקיא היטב בפרטי התיקים שלפניו, וככל הנראה יש לזקוף לזכותו את היעילות בה הם מתנהלים - כמובן בתנאי שכל הצדדים מופיעים. מצב בו דיונים מתבטלים שוב ושוב בשל חוסר יכולתה של המשטרה לאתר אדם, אינו יכול להתקבל על הדעת.

יעילות: 9.

מזג שיפוטי: 9.