הספריות הציבוריות במגזר הערבי: תמונת מצב

"הגידול במספר הקוראים בישראל מעיד שגם בעידן האינטרנט ותוכניות הריאליטי, לציבור עדיין יש תשוקה גדולה לספר, לרוח ולתרבות", הצהירה בשבוע שעבר שרת התרבות והספורט לימור לבנת עם פרסום תוצאות סקר הספריות שהזמין המשרד לקראת שבוע הספר העברי. לפי הנתונים, למעלה ממיליון איש פקדו את הספריות הציבוריות בישראל בשנה האחרונה ומספר השאלות הספרים בספריות הציבוריות עלה ברציפות במשך ארבע השנים האחרונות.

מאז אושר בכנסת "חוק הספריות הציבוריות" בשנת 1975, שקידם את פעילותן של הספריות הציבוריות ואת עובדיהן חל גידול במספר הספריות הפועלות בארץ וספריות ציבוריות הוקמו ביישובים שונים לרבות היישובים הערבים והדרוזים במדינה. כיום פועלות בישראל למעלה מ-1,000 ספריות ציבוריות, שהתקציב להפעלתן מגיע במשותף ממשרד התרבות והספורט (דרך המועצה לספריות ציבוריות) ומהרשויות המקומיות.

משבר כלכלי

ממחקרים שפורסמו בשנים האחרונות עולה שהשימוש בספריות הציבוריות במגזר הערבי לא נופל מזה של הציבור היהודי לעתים אף עולה עליו ומגיע לכ-25%. הסיבות לכך הן רבות וקשורות להרגלי הפנאי המשתנים של הציבור היהודי במדינת ישראל. הגברת השימוש באינטרנט, טלוויזיה וקולנוע בשעה שזמינות הטכנולוגיה ואמצעי הפנאי בקרב האוכלוסיה הערבית קטנה יותר. מכאן עולה חשיבותן של הספריות הציבורית ביישובים הערביים, שהופכות למרכז משיכה ובילוי עבור תושבי העיר והכפר. הפחתת שיעורי הנשירה מבתי הספר של הנוער הערבי במדינת ישראל וצמצום בשיעור האנאלפביתיות בקרב התושבים הערביים יעלה בעתיד את חשיבותן של הספריות הציבוריות עוד יותר בקרב האוכלוסיה הערבית.

אולם המשבר הכלכלי הקשה שפקד את הרשויות המקומיות ובמיוחד את הערביות שבהן בעשור האחרון הביא אותן לסגור חלק מהספריות הציבוריות, משום שהתקשו לתקצב אותן בהתאם לחוק. המצב ביישובים הערביים החמיר עוד יותר עם הפרסום שספריות ציבוריות חדשות לא תוקמנה ואף יש חשש לחיסול פרויקט "אוטוספר" - הספריות הניידות הפועלות ביישובים הערביים. לפיכך, דווקא בעת הזאת, חובה על ראשי הרשויות הערביות לשנות סדרי עדיפויות ולהשקיע משאבים בקידום וטיפוח הספריות העירוניות ביישוביהם. עליהם להתנתק מהמאבקים הפוליטיים-החמולתיים המעכבים פרויקטים ביישובים הערביים, בדרך-כלל, ולהכיר בערך הספריות הציבוריות למען עתיד ילדיהם שאם לא כן יגדל הדור הבא בחסך תרבותי.