|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
למי שטרם נחשף לכך, הרי נבהיר, נדגיש ונציין, כי חזקת החפות, מתה בישראל עוד לפני שנים הרבה, והיא נקברה, קבורת חמור, לא מעט "בזכות" התקשורת הצהובה, רודפת הסנסציות והרייטינג במחיר פגיעה בעיקרון הסוביודיצה
|
|
דנציגר. חזקת החפות? [צילום: איתמר לוין]
|
|
|
|
|
ד"ר יורם דנציגר, אחד משופטי בית המשפט העליון הדעתניים ביותר, בהרכבו הנוכחי של בית המשפט העליון פרקליט לשעבר, "שהגיע מהשטח", שעבד - קודם לכן כעורך-דין עצמאי, במגזר הפרטי ולא במגזר הציבורי, השבח לאל מי שלא הגיע לתפקידו כשופט, היישר מ "בית החרושת לשופטים מיסודה של הפרקליטות ומנגנון התביעה" - התבטא (יום ב', 4.4.16), בכנס לשכת עורכי-הדין, המתקיים באילת ואמר, כי: "חזקת החפות גוברת על דעת הרוב". דבריו אלה של כב' השופט, ד"ר יורם דנציגר, נאמרו על-רקע שאלת זיכויים או הרשעתם במשפטים פליליים, לרבות במשפטים פליליים כשנושא כתב-האישום וגם/או הערעור הינו רצח. השופט דנציגר עצמו, היה בדעת מיעוט מזכה, אל מול דעת הרוב המרשיעה של שני שופט ההרכב, שישבו עימו לדין, בערעור שהתייחס להרשעתו של רומן זדורוב, ברצח תאיר ראדה ז"ל, בבית המשפט המחוזי, בנצרת. כתוצאה מכך הורשע רומן זדורוב ברצח תאיר זאדה ז"ל, בעת רוב. לדעתו של כב' השופט דנציגר - כפי שהובעה היא, בכנס לשכת עורכי-הדין - בהתייחסו לשאלה אם דעת מיעוט יוצרת ספק סביר, אמר הוא, כלעניין זה, דברים - בזו הלשון: "לעניות דעתי, אמון הציבור דווקא יגבר אם תאומץ גישה שמזכה נאשם בגלל דעת מיעוט - ולו גם בשל שופט אחד. עקרון הרוב לא יכול לגבור על חזקת החפות שהוא עקרון היסוד במשפט הפלילי". דבריו אלה של כב' השופט, ד"ר יורם דנציגר, מגבות הצעת חוק שהגישה ח"כ רויטל סוויד, ממפלגת " המחנה הציוני", לפיה יחוקק חוק הקובע, כי אם דעות השופטים בעבירה שדינה מאסר עולם חלוקות, הנאשם לא יורשע. ח"כ רויטל סוויד, התייחסה להצעת החוק שהוגשה על-ידה ואמרה, כי: "במשפט פלילי כאשר קיים ספק סביר לא מוכחת אשמתו של הנאשם, אם יש במשפט דעת מיעוט הרי זו מהווה את הספק הסביר". למקרא דבריו אלה של השופט, ד"ר יורם דנציגר, ממש מתחשק לחבק המלים, להגן על הרעיון הנפלא והעצום, הגלום בהם, מפני רוח בלתי מצויה, פן "יצטננו הם", שמא יחלו הם במחלה קשה והצעת החוק תדעך, תמות ותאבד לבלתי שוב. הרעיון הגלום בהצעתו זו - החשובה, עד למאוד מאוד של כב' השופט, ד"ר יורם דנציגר, הינה ה"מגנה כרטה ליברטטום (לטינית: Magna Carta Libertatumׂ), קרי, כתב הזכויות הגדול של החירויות, בכלל ובמשפט הפלילי, בפרט, אשר בהתייחס אליה קבע הלורד דנינג, כי: "המגנה כרטה היא המסמך החוקתי הגדול ביותר של כל הזמנים, העמידה של חופש הפרט נגד הסמכות השרירותית של הרודן". ויודגש ויצוין - הדגש וציין היטב. ככל שדברים נלהבים ולוהבים אלה נשמעים כאמירות ציניות, בשל לשון הדימוי העזה והצבעונית משהו, ננקטת לגביהם - הרי אין אנו ציניים, כלל וכלל, באשר למהותם וחשיבותם של דברים אלה. עם זאת, יורשה לנו בכל הכבוד הראוי להיות בגדר של "משביתי שמחה", בכל הקשור לביסוס הרעיון, לפיו לא יורשע אדם במשפט פלילי וגם/או בערעור פלילי, אלא אם הרשיעו מותב שלושה שופטים ומעלה - פה אחד וכל זאת בשל חזקת החפות שכב' שופט בית משפט העליון, ד"ר יורם דנציגר, מעגן על בסיס קיום דעת מיעוט, בהרכב שופטים שכזה, ספק סביר, אשר חייב בהכרח להביא לזיכוי במשפט פלילי, בו לא בוססה ההרשעה - פה אחד. ובכן, נכבדותיי ונכבדיי הרשו לי בשלב זה ולעניין זה בלבד בלא לגרוע מחשיבות ההצדקה, לכשעצמה, לדרישת הרשעה פה אחד, במשפט פלילי, בו מובא נאשם, בפלילים, בפני הרכב או מתברר עניינו, בערעור, בפני הרכב שופטים.משפטיים פליליים שעניינם רצח או פשעים פליליים חמורים, הינם - מעצם טיבם וטבעם - משפטים מתוקשרים, פופולריים ואפילו אחטא ואסתכן בשימוש במלה "סקסיים", משהו. לא כך הם פני הדברים, בעניינו של אנשים בפליליים, בעבירות מינוריות, שגם לגביהן זכאי הוא ליהנות מחזקת החפות, ממש כמו מי המואשם ברצח! עניינים מינוריים כאלה אינם זוכים להגיע דרך כלל לבירור משפטי, בבית המשפט העליון. לכן כמעט, כדבר שבשגרה אין קיימת, כמעט, חזקת חפות, במצבים כאלה והיא הופכת "לאות מתה" בספר החוקים בישראל. טלו למשל מקרה של פלוני שנעצר - פעם ראשונה, בחייו - עושה הלילה בתא-מעצר או בתחנת משטרה ובבוקר מובא הוא להארכת מעצרו או לשחרורו, בבית המשפט. מחמת נוחות גרידא עוצר רכב הליווי, מרחק מסוים מבית המשפט ועצור כזה נגרר ומלווה, בידי שוטרי הליווי, כשהוא אזוק, בידיו וברגליו ומושפל, בחוצות עיר ובגלוי. כאן, אין מדובר רק בפגיעה בזכות החפות, אלא גם בפגיעה בכבוד האדם. אתם חושבים שהדבר הוא פרי דמיוננו הפרוע? כתב שידורי ישראל דיווח בזמן אמת בשידורי הרדיו הארצי, על שני מקרים כאלו שאירעו ונתרחשו נגד עיניו, בסמיכות ימים קרובה מאוד. כתב זה פנה מיד כשהתגלתה התנהלות זו, על-ידו לשירות בתי הסוהר. הגם שנעשתה פניה כזו לשירות בתי הסוהר, מיד כשנתגלתה התנהלות זו, בידי אותו כתב, חזר ונשנה מקרה דומה, בסמיכות זמנים קרובה מאוד. ומה דינם של תת-אלוף, אופק בוכריס והחייל שירה בראשו של המחבל, בחברון הזכאים, גם הם ליהנות מחזקת החפות? אולם בית-הדין של התקשורת המשודרת והכתובה, כאחת ערך להם משפט לינץ', הרשיעם כבר בדינם וזאת, כל עוד לא הוגש אפילו כתב-אישום בעניינם הם ולא ברור בשלב זה כלל וכלל, אם יוגשו כתבי-אישום בעניינם הם, אם לאו; מה הם סעיפי האישום, המיוחסים להם, אם בכלל. שלא לדבר על כך שמשפטיהם אמורים להתנהל, בבתי-דין צבאיים ולא מעל דפי העיתונות ובשידורי הרדיו והטלוויזיה. למי שטרם נחשף לכך, הרי נבהיר, נדגיש ונציין, כי חזקת החפות, מתה בישראל - עוד לפני שנים הרבה - והיא נקברה, קבורת חמור, לא מעט "בזכות" התקשורת הצהובה, רודפת הסנסציות והרייטינג במחיר פגיעה בעיקרון הסוביודיצה. למי הרוצה להרחיב דעת בעניין, נמליץ לקרוא מאמריהם וספריהם של בני הזוג והפרופסורים, פרופ' אורית-קיטאי-סנג'רו ופרופ' בועז סנג'רו. מעניין מי מכם/מכן יחשוב עוד - לאחר קריאת מאמרים וספרים מצוינים אלה, כי עוד קיימת בישראל "חזקת חפות", או שאין חזקה שכזו קיימת עוד, במקומותינו ובמחוזותינו. |
|
הכותב הוא השותף-המייסד של ד"ר חיים שטנגר, משרד עורכי דין ומשרדו מתמחה בתחום המשפט הפלילי, דיני מעצרים, כמו-גם בתחומי המשפט העסקי, דיני חברות, פירוקים ופשיטות-רגל, דיני ירושות וסכסוכים עסקיים-משפחתיים ודיני משפחה, כמו-גם בהופעות בבג"ץ ובענייני עתירות מנהליות, קניין רוחני ומקרקעין. ד"ר חיים שטנגר, אינו עובד במקצועו, במהלך השנה הקרובה ובמקומו עובדים - בתקופה זו - עורכי הדין אורי פנטילט וארנון שצמן.
|
|
| תאריך:
|
05/04/2016
|
|
|
עודכן:
|
05/04/2016
|
|
חיים שטנגר
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
פרפר
|
8/04/16 05:01
|
|
|
|
2
|
|
פרפר
|
8/04/16 05:23
|
|
|
|
3
|
|
פרפר
|
8/04/16 05:36
|
|
|
|
4
|
|
רשע הוא פשע
|
8/04/16 12:01
|
|
|
דומה, כי אין טוב יותר, מיום העצמאות, כדי לאפיין ולסמלל עובדת היותה של מדינת ישראל מדינה בת חורין גם מהצורך והמחויבות למי מעמודי התווך שלה, או ליתר דיוק, למי שחושבים עצמם לעמודי התווך שלה. הפעם כוונת הדברים הינה למחול השדים המתחולל סביב זהותו או זהותם של מנחי טקס יום העצמאות הבעל"ט.
|
|
|
|
|
לאט-לאט, אבל בצעד עקבי גם בטוח מתחילה נציבות הביקורת על הפרקליטות לקבל הגיבוי לה נזקקה ונזקקת היא זמן רב, קרי, עיגונה של נציבות חוק זה בחוק שחוקק בכנסת ולא הסדר בלתי ראוי, בכל הכבוד הראוי בין היועץ המשפטי, לשעבר, יהודה וינשטיין, לשרת המשפטים, לשעבר, ציפי לבני במסגרתו הוגדרו, לאו הוגדרו סמכויותיה או, ליתר דיוק - הוגדרו את סמכויותיה של נציבות ביקורת זה ובאיזה עניינים לא תוכל לפעול כגוף ביקורת בלתי תלוי והחופשי מלחצים אלה או אחרים של גופים אינטרסנטים אלה או אחרים.
|
|
|
|
|
הרב מרק בורוביץ אינו רב רגיל. באירוע השקה לספרו החדש - ״מוצאים החלמה ואת עצמך בתורה״ - האוכל שהוגש כלל צ׳יזבורגרים אישיים. בתחילה, כשראיתי אותם, שאלתי את המגיש האם הם צמחוניים, שכן לא ציפיתי לבשר-חלב מעורב באירוע כזה. דווקא לא יצא לי לשאול את הרב מרק על זה, אם כי הוא דיבר על כשרות במהלך הערב: ״רק בגלל שאתה יכול לעשות משהו, אין פירושו שאתה צריך לעשותו. זו מתנה שיש בפנינו אפשרויות, ובהן האפשרות להגיד לעצמנו ׳לא!׳״. הרב מרק נגע בדיוק בנקודה: האוכל בפניך, אתה יכול, אך אינך מוכרח לאכול ממנו. כך באמת נמנעתי מלהושיט את היד ולקחת צ׳יזבורגר אחד ושני ושלישי, והדבר אפילו לא חסר לי.
|
|
|
|
|
בוקר טוב ישראל. בוקר טוב גם לכם אזרחים מודאגים. אז בואו נפתח בידיעה המשמחת שאתם לא צריכים להיות מודאגים יותר ובכל אופן, לא יתר על המידה שכן בין 36,000 ל-38,000 אלף אזרחים, אנשים מן השורה, ממש כמוכם, שאינם שוטרים, אבל הם מתנדבים במשטרת-ישראל, קיבלו, בזכותה של ועדת-הפנים של הכנסת, הרבה - הרבה מאוד סמכויות, שלא היו להם ולא הוענקו להם בעבר.
|
|
|
|
|
הפרסומים האחרונים בעיתונות הקושרים, לכאורה, קבלנית ויזמית הנדל"ן, ענבל אור, באי העברה - לכאורה - מרכיב המע"מ במחירן של מאות דירות שמכרה היא - אם במישרין ואם בעקיפין באמצעות תאגידים המצויה, בבעלותה וגם/או בשליטתה היא - כאשר מדובר, לפי החשד, לכאורה, בעשרות מילוני שקלים, שנשארו בידיה, תחת להעביר כספים נטענים אלה לשלטונות מע"מ - שעה שלפי טענתה היא, מצויה לכאורה בידיה חוות-דעת של מומחה למיסוי מקרקעין, הקובעת שמי שקונה דירה במסגרת קבוצת רכישה, אכן פטור מתשלום מע"מ - מעוררת השאלה המתבקשת, האם מי שמסתמך על חוות-דעת משפטית של מומחה בתחומו הוא, הקובע כי אין חלה עליו, חבות ואחריות משפטית, במישרין וגם/או בעקיפין, בעשותו מעשה מסוים וגם/או בחדילתו מחדל זה וגם/או אחר, הינו פטור מחבות ואחריות פלילית, אם הסתמך על חוות-דעת משפטית זו, כבסיס למעשה שעשה וגם/או למחדל שחדל הוא, המהווה עבירה פלילית - לכאורה - לפי הוראות החוק הפלילי הקיים והנוהג.
|
|
|
|
|
